הבדלים בין גרסאות בדף "רימון יד"

הוסר בית אחד ,  לפני 3 שנים
סקריפט החלפות (יישוב)
(הערות שוליים)
(סקריפט החלפות (יישוב))
הביזנטים גילו שניתן להשתמש ב"אש יוונית" - תערובת של נפט וכוהל, על ידי הטלת כדים המתפוצצים וניצתים עם נפילתם. צבאות המוסלמים למדו מהם ולחמו נגד הצלבנים עם רימונים מסוג זה. רימון כזה נתגלה ונמשה מן הים בחופי ישראל.{{הערה|1=[http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3758183/Now-s-time-bomb-700-year-old-hand-grenade-used-Crusades-sea-Israel.html פצצת זמן! רימון בן 700 שנה מתקופת הצלבנים נמשה מן הים בצפון ישראל] ריצ'רד גריי, 26 באוגוסט 2016, דיילי מייל {{באנגלית}}}}
 
הטלת פצצות תבערה נמשכה במשך שנים רבות, ובצבא הצרפתי יחידות חיילים מיוחדות לצורך הטלתן נקראו גרנדירים. צבאות אחרים, של אנגליה, רוסיה ועוד, חיקו את הצרפתים וקראו גם ליחידותיהם הגרנדירים, ואף השתמשו בסמל דומה של רימון בוער בכובעיהם. רימונים חדשים מסוג זה - כלומר פצצות תבערה פותחו בידי הרוסים ונקראו בקבוקי מולוטוב. הטלת בקבוק מולוטוב שימשה את הישובהיישוב העברי ב[[מלחמת העצמאות]] בתש"ח בין היתר בדגניה כאשר טנק סורי עצר בשערי דגניה, ושאר הכוחות נסוגו. בימינו פצצות התבערה משמשים את ארגוני האיבה בפעולות טרור, ופורסמו מספר מקרים בהם נשרפו למוות תינוקות ואזרחים שעל כלי רכבם נזרקו בקבוקי תבערה.
 
בשנת 1848 האנגלי רוברט ייל, שעסק בזיקוקין די נור תוצרת סין, המציא את רימון העשן הראשון, שייצר עשן רב ולאורך זמן, על מנת להסתיר את תנועת החיילים התוקפים או נסוגים.
בשנת 1902 החליט משרד המלחמה הבריטי על הוצאת רימוני היד מן הלחימה בגלל הסכנה שלהם לחיילים המטילים אותם ויעילותם הנמוכה, אך כבר שנתיים לאחר מכן, בעקבות דיווחים על הצלחת הלחימה איתם בקרבות התעלות של [[מלחמת רוסיה-יפן]] הוחלט לנסות ולייצר רימון יד קטלני לאויב ובטוח לנושא ומטיל אותו.
 
בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת 1915, המציא לראשונה האנגלי ויליאם מילס את רימון היד המושהה המתפוצץ לרסיסים לאחר זמן, אחרי שחרור ידית נצורה. מילס רשם פטנט על המצאתו, וייצר אותו. רימון זה שימש בלוחמת התעלות של מלחמה זו.
 
== סוגים של רימונים ==