מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 122:
מארי אנטואנט ילדה ארבעה ילדים:
* '''[[מארי תרז, נסיכת צרפת]],''' שרלוט, 19 דצמבר 1778 - 19 באוקטובר 1851. היחידה שהגיעה לבגרות מבין כל ילדיהם של לואי ומארי. התגוררה עם משפחתה עד גיל 11 בארמון ורסאי ואז הועברה לארמון טולירי במסע האימה שליווה את המשפחה מורסאי לפריז. הייתה קשורה מאוד לאביה, והתאבלה על הרצחו כאשר הייתה רק בת 13. אחיה הקטן נותק ממשפחתו והועבר לבידוד וכאשר הייתה בת 15 הופרדה גם מאימה אשר הוצאה להורג. לאחר שנלקחה גם דודתה, אליזבת, והוצאה להורג, נותרה מארי תרז לבדה, כאשר היא אינה יודעת מה עלה בגורלו של אחיה, לואי שארל. ביום הולדתה ה-17, לאחר יותר מ-3 שנים, היא שוחררה מהכלא בעסקת החלפת שבויים עם אוסטריה, כשהיא היחידה ממשפחת המלוכה ששרדה את המהפכה הצרפתית. מארי תרז נישאה, בעידודם של בני משפחה רחוקים שנותרו בחיים, למקורב לכתר הצרפתי, על מנת לעשות שימוש במורשתה
* '''ג'וזף לואי פרנסואה קסבייר''', 22 אוקטובר 1781 - 4 יוני 1789, מת ממחלה בגיל שמונה, בעת אספת המעמדות. במותו איבד העם הצרפתי את יורש העצר למלכות והתפקיד הועבר לאחיו הקטן לואי שארל. בכל זמן אחר מאורע שכזה היה הופך לאבל לאומי, אולם האומה השסועה בצרפת לא הקדישה למותו של יורש העצר מחשבה והמלך והמלכה נדרשו להמשיך את האסיפה כרגיל על אף האבל על בנם.
* '''[[לואי שארל, דופן צרפת]],''' לואי ה-17, יורש העצר למלך צרפת, 27 במרץ [[1785]] - 8 יוני [[1795]]. מרגע מותו של לואי ה-16, אביו, הוא הפך להיות מלך צרפת, לואי ה-17, אולם פרט זה לא נאמר בקול רם, שכן עם מותו של לואי ה-16 המלוכה בוטלה בצרפת. העובדה כי עם מותו של לואי ה-16 הפך בנו הקטן למלך היוותה סכנה לחייו וזו הייתה הסיבה לשנתיים הקשות שחווה לפני מותו. ההנסיך הקטן חי חיים אומללים. הוא ובני משפחתו נשבו על ידי ההמון הצרפתי והפכו להיות אסירים לכל דבר ב-[[1789]], ונאלצו לערוך מסע איימים בליווי אספסוף מורסאי לפריז. הנסיך הקטן היה כלוא כשבוי בארמון טווילירי מגיל 5, ובגיל 7 הועבר עם משפחתו לכלא מלכותי במצודת טמפל, שם גם סיים את חייו. לאחר הוצאתו להורג של אביו, ב-[[1792]], החליטו המהפכנים כי עליהם לחנך מחדש את הילד, על מנת שלא יהיה איום על צרפת החדשה באמצעות מורשתו המלכותית. על כן, בגיל 8 בלבד, הוא הופרד ממשפחתו ונאלץ לחיות תחת חסותם של המהפכנים, שעשו כל מאמץ לגרום לו לשכוח מי הוא, עודדו אותו להתכחש לאימו ולאמץ את רעיונות המהפכה. לאחר הוצאתה להורג של מארי אנטואנט הוא נעזב לבדו בכלאו שבמצודת טמפל, וחי בבידוד, חסר טיפול, חסר משפחה וחברים, בהזנחה מכפירה, וכך שרד שנתיים נוספות. הוא חלה ולבסוף מת בגיל עשר בלבד, בעודו שבוי במצודה. הרופא שטיפל בגופתו, הוציא ממנה את ליבו ושמר אותו ברשותו. במשך זמן רב לאחר מותו התרוצצה שמועה כי הוא לא מת אלא הוחלף בילד אחר על ידי המלוכניים שהצילו אותו מהמצודה. אולם בדיקות עכשוויות שנערכו לשריד היחיד מגופתו, ליבו, השמור היום בכנסיית סנט דניס, אל מול שרידים מגופתה של אימו, מארי אנטואנט, הביאו לתוצאות המוחלטות כי אין ספק שלואי שארל לא הצליח לברוח ממצודת טמפל ולא הוחלף בילד אחר, אלא מת שם.{{הערה|1= * [https://lirias.kuleuven.be/bitstream/123456789/7857/1/5200227a.pdf מאמר מסכם: בדיקת DNA לשרידי ליבו של לואי ה-17 מול שרידי משיערה של מארי אנטואנט] Jehaes, Decorte,Peneau, Petrie, Boiry, Gilissen, Moisan, Van den Berghe, Pascal and Cassiman - Mitochondrial DNA analysis on remains of a putative son of Louis XVI, King of France and Marie-Antoinette ,1998 }}
| |||