|
* '''[[מארי תרז, נסיכת צרפת]],''' שרלוט, 19 דצמבר 1778 - 19 באוקטובר 1851. היחידה שהגיעה לבגרות מבין כל ילדיהם של לואי ומארי. התגוררה עם משפחתה עד גיל 11 בארמון ורסאי ואז הועברה לארמון טולירי במסע האימה שליווה את המשפחה מורסאי לפריז. הייתה קשורה מאוד לאביה, והתאבלה על הרצחו כאשר הייתה רק בת 13. אחיה הקטן נותק ממשפחתו והועבר לבידוד וכאשר הייתה בת 15 הופרדה גם מאימה אשר הוצאה להורג. לאחר שנלקחה גם דודתה, אליזבת, והוצאה להורג, נותרה מארי תרז לבדה, כאשר היא אינה יודעת מה עלה בגורלו של אחיה, לואי שארל. ביום הולדתה ה-17, לאחר יותר מ-3 שנים, היא שוחררה מהכלא בעסקת החלפת שבויים עם אוסטריה, כשהיא היחידה ממשפחת המלוכה ששרדה את המהפכה הצרפתית. מארי תרז נישאה, בעידודם של בני משפחה רחוקים שנותרו בחיים, למקורב לכתר הצרפתי, על מנת לעשות שימוש במורשתה לחיזוק טענתם לכתר. היא נישאה חזרה אל משפחת המלכות הצרפתית על מנת שתוכל לחזור לצרפת ולחפש את אחיה וגופות הוריה. לאחר עשרים שנה, כאשר דודה, לואי ה-18, הכתיר את עצמו למלך בין שתי תקופות שלטונו של נפוליאון, היא שבה לצרפת ועסקה בבניית קפלות זיכרון ושימור מורשת הוריה ובקבלה כי אחיה כבר אינו בין החיים. שפיכות הדמים הרבה בצרפת לא נגמרה עם החזרת המלוכה, והיא וויתרה על מורשתה מלכותית והעתיקה את מגוריה לאיטליה. מארי תרז' חיה את שארית חייה בגלות, הרחק מצרפת השסועה. היא ובעלה, שמלכתחילה נישאו זה לזה ממניעים פוליטיים, נפרדו ולא הביאו ילדים לעולם.
* '''ג'וזף לואי פרנסואה קסבייר''', 22 אוקטובר 1781 - 4 יוני 1789, מת ממחלה בגיל שמונה, בעת אספת המעמדות. במותו איבד העם הצרפתי את יורש העצר למלכות והתפקיד הועבר לאחיו הקטן לואי שארל. בכל זמן אחר מאורע שכזה היה הופך לאבל לאומי, אולם האומה השסועה בצרפת לא הקדישה למותו של יורש העצר מחשבה והמלך והמלכה נדרשו להמשיך את האסיפה כרגיל על אף האבל על בנם.
* '''[[לואי שארל, דופן צרפת]],''' לואי ה-17, יורש העצר למלך צרפת, 27 במרץ [[1785]] - 8 יוני [[1795]]. מרגע מותו של לואי ה-16, אביו, הוא הפך להיות מלך צרפת, לואי ה-17, אולם פרט זה לא נאמר בקול רם, שכן עם מותו של לואי ה-16 המלוכה בוטלה בצרפת. העובדה כי עם מותו של לואי ה-16 הפך בנו הקטן למלך היוותה סכנה לחייו וזו הייתהוהייתה הסיבה לשנתיים הקשות שחווה לפני מותו. ההנסיךהנסיך הקטן חי חיים אומללים. הוא ובני משפחתו נשבו על ידי ההמון הצרפתי והפכו להיות אסירים לכל דבר. ב-[[1789]]במסע האיימים, ונאלצוכאשר לערוךהאספסוף מסעליווה איימיםאת בליווי אספסוףהמשפחה מורסאי לפריז. הנסיך הקטןהוא היה כלואבן כשבוי4 בארמוןומאז טוויליריהיה מגילכלוא. 5, ובגילבגיל 7 הוא הועבר עם משפחתו לכלא מלכותיהמלכותי במצודת טמפלהטמפל, שםושם גם סיים את חייו. לאחר הוצאתו להורג של אביו, ב-[[1792]], החליטו המהפכנים כי עליהםיש לחנך מחדש את הילד, על מנת שלא יהיהיהווה איום על צרפת החדשה באמצעות מורשתו המלכותית. על כן, בגיל 8 בלבד, הוא הופרד ממשפחתו ונאלץ לחיות תחת חסותם של המהפכנים, שעשו כל מאמץ לגרום לו לשכוח מי הוא, עודדו אותו להתכחש לאימו ולאמץ את רעיונות המהפכה. לאחר הוצאתה להורג של מארי אנטואנט הוא נעזב לבדו בכלאו שבמצודת טמפל, וחי בבידוד, חסר טיפול, חסר משפחה וחברים, בהזנחה מכפירה, וכך שרד שנתיים נוספות. בעקבות ההזנחה בטיפולו הוא חלה בשחפת ולבסוף מת בגיל עשר בלבד, בעודו שבוי במצודה הרחק מהאחרונה שנותרה ממשפחתו, אחותו. הרופא שטיפל בגופתו, הוציא ממנה את ליבו ושמר אותו ברשותו. במשך זמן רב לאחר מותו התרוצצה שמועה כי הוא לא מת אלא הוחלף בילד אחר על ידי המלוכניים שהצילו אותו מהמצודה. אולם בדיקות עכשוויות שנערכו לשריד היחיד מגופתו, ליבו, השמור היום בכנסיית סנט דניס, אל מול שרידים מגופתה של אימו, מארי אנטואנט, הביאו לתוצאות המוחלטות כי אין ספק שלואי שארל לא הצליח לברוח ממצודת טמפל ולא הוחלף בילד אחר, אלא מת שם.{{הערה|1= * [https://lirias.kuleuven.be/bitstream/123456789/7857/1/5200227a.pdf מאמר מסכם: בדיקת DNA לשרידי ליבו של לואי ה-17 מול שרידי משיערה של מארי אנטואנט] Jehaes, Decorte,Peneau, Petrie, Boiry, Gilissen, Moisan, Van den Berghe, Pascal and Cassiman - Mitochondrial DNA analysis on remains of a putative son of Louis XVI, King of France and Marie-Antoinette ,1998 }}
* '''סופי, ביאטריס''' ([[1786]] - [[1787]]), מתה בגיל 11 חודשים.
אימה של מארי אנטואנט, קיסרית אוסטריה מריה תרזה, לאמתה ב-[[1780]] ולא זכתה לשמוע על הריונותיה וילדיה הנוספים של בתהמארי אנטואנט, היאמלבד מתההולדת ב-[[1780]]בתה הבכורה. ויוזףיוזף השני מונה לקיסר. בזאת איבדה מארי אנטואנט את אימה שהייתה כה חשובה לה בעצותיה ובסיועה, אך נותר לה אחיה, שהפך להיות מלך [[אוסטריה]].
לאחר הולדת ילדיה החלה מארי אנטואנט להשקיע את מירב זמנה עם ילדיה ומשפחתה ותקופת הנשפים, המסיבות והתלבושות הסתיימה. היא אף החליטה להיות מעורבת בחינוכם ובגידולם למרות חוסר שביעות הרצון של אנשי החצר אשר לא היו מורגלים ביורשי עצר שאינם גדלים בלעדית על ידי אומנות ומחנכים מן החוץ.
בניגוד לתדמיתה החומרניתזכרונותיה של בתה, מארי אנטואנטתרז', עולהמציגים מתוךדמות זכרונותיהאחרת שלמזו בתה,שהוצגה במהלך המהפכה. מארי תרז,אנטואנט תמונהמתוארת שלכבעלת מלכהמודעות המודעתרבה לסבל של בני עמההעם ומלמדתהצרפתי, אשר נהגה ללמד את בתה לסייע לעניי ארצה. היא נהגההייתה להזמיןמזמינה לארמון לסעוד עימה ועם בתה אנשים ממעמדות נמוכים יותר, ועודדה את בתה לתת מצעצועיה לעניים. באחד מהחגים בהם היה נהוג להעניק מתנות, הסבירה מארי אנטואנט לבתה, שהחורף השנה היה קשה מאוד וישנם אנשים אומללים רבים ללא אוכל ובגדים וללא עץ להבעיר אש, ועל כן היא העבירה אליהם את הכסף שנועד לרכישת מתנות לחג.
==התנגדותה לחיי החצר בורסאי ==
|
