תל כיסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
יש המציעים לזהות את התל עם העיר [[אכשף]] המקראית, שהייתה לפי התיאור המקראי [[עיר]] [[כנען|כנענית]] חשובה. אחד ממלכיה מוזכר ב[[תנ"ך|מקרא]] ([[ספר יהושע]], פרק י"א). לפי אזכור זה הוא השתתף במלחמה בין [[עם ישראל]] שבראשו עמד [[יהושע בן נון]], לבין [[יבין מלך חצור]], ראש [[בית יבין]]. ב[[מלחמה]] זו ניצחו בני ישראל את הצבא החזק של בית יבין, והחריבו את כל הערים שהשתתפו במלחמה, בהן את אכשף. לאחר הכיבוש של יהושע בן נון נכללה העיר בתוך נחלת [[שבט אשר]].
הצעות הזיהוי אינה ודאית, ויש שהציעו לזהות באתר את קִשְׁיוֹן, [[אלמלך|אַלַמֶּלֶךְ]] ומִשְׁאָל.
 
ב[[מלחמת העצמאות]], לאחר כיבוש עכו על ידי ישראל, באמצע מאי 1948, נותר התל כאצבע ערבית מבודדת בעמק זבולון. בתחילת [[מבצע דקל]] כבש את התל כוש של גדוד 71 מ[[חטיבה 7]].
 
בחפירות שנערכו בשנים [[1935]] ו-[[1936]] בתל זוהו 16 [[שכבה ארכאולוגית|שכבות]] יישוב מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד התקופה ההלניסטית. בחפירות שנערכו בין השנים [[1971]] ל-[[1976]] נתגלו גם שרידים מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] בראש התל. שיא היישוב היה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], שאז שטח האתר שכלל את התל היה כ-140 דונם. כמו כן התגלו מסביב לתל עדויות ליישוב [[התקופה הכלקוליתית|כלקוליתי]]. לתל מספר שכבות יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ו[[תקופת הברזל]].