פרננדו היירו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 13:
|מועדוני נוער=ולס-מאלגה {{ש}} [[מאלגה (כדורגל)|מאלגה]] {{ש}} ולס-מאלגה
|שנים כשחקן=1987–1989 {{ש}} 1989–2003 {{ש}} 2003–2004 {{ש}} 2004–2005 {{ש}} '''סך הכול'''
|מועדונים כשחקן=[[ריאל ואיאדוליד]] {{ש}} [[ריאל מדריד]] {{ש}} [[אלא-ראייןריאן (כדורגל)|א-ריאן]] {{ש}} [[בולטון וונדררס]]
|הופעות כשחקן=58 (3) {{ש}} 439 (102) {{ש}} 19 (3) {{ש}} 29 (1) {{ש}} '''545 (109)'''
|תאריך עדכון=
שורה 26:
'''פרננדו רואיס היירו''' (ב[[ספרדית]]: '''Fernando Ruiz Hierro'''; נולד ב-[[23 במרץ]] [[1968]]) הוא [[כדורגלן]] עבר [[ספרד|ספרדי]] ששיחק בעמדות ה[[בלם (כדורגל)|בלם]] וה[[קשר (כדורגל)|קשר האחורי]], וכיום [[מאמן כדורגל|מאמן]] קבוצת [[ריאל אוביידו]].
 
היירו החל את הקריירה המקצועית ב[[ריאל ואיאדוליד]], אך שיחק במרבית הקריירה ב[[ריאל מדריד]]. ב-14 עונות במדי הקבוצה זכה היירו, בין היתר, שלוש פעמים ב[[ליגת האלופות]] וחמש פעמים ב[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|אליפות ספרד]]. הוא רשם 610 הופעות רשמיות במדי הקבוצה, וממוקם חמישי בטבלת מלך ההופעות במועדון בכל הזמנים. בשתי עונותיו האחרונות בקבוצה היה היירו ל[[קפטן]] הקבוצה. בהמשך הקריירה ב[[אלא-ראייןריאן (כדורגל)|א-ריאן]] ה[[קטארקטר]]ית ופרש במדי [[בולטון וונדררס]] ה[[אנגליה|אנגלית]].
 
היירו ערך קרוב לתשעים הופעות במדי [[נבחרת ספרד בכדורגל|נבחרת ספרד]], אותה אף הוביל כקפטן. הוא ממוקם רביעי בטבלת [[מלך השערים]] של הנבחרת, הישג נדיר עבור שחקן הגנה, עם 29 שערים. בשנת [[2001]] היה למלך השערים בכל הזמנים של הנבחרת, הישג בו החזיק למשך שנה עד ל[[מונדיאל 2002]]. הוא היה שותף לארבעה טורנירי [[מונדיאל]] ולשתי [[אליפות אירופה בכדורגל|אליפויות אירופה]].
שורה 45:
בסיום עונת {{בספורט|2002|2003}}, לאחר 14 עונות ו-439 הופעות ליגה במדי ריאל מדריד, שוחרר היירו מהמועדון בצוותא עם מאמנו דל בוסקה. היירו היה שותף לתקופה עשירה בתארים עבור הקבוצה, וזכה עמה בשלוש אליפויות אירופה, חמש אליפויות ספרד, שני [[הגביע הביניבשתי|גביעים ביניבשתיים]], פעם אחת ב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]], פעם אחת ב[[גביע המלך הספרדי|גביע הספרדי]] וארבע פעמים ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]].
 
לקראת עונת {{בספורט|2003|2004}}, בשלהי קריירת המשחק, הצטרף היירו ל[[אלא-ראייןריאן]] מ[[ליגת העל הקטרית]]. עם הגעתו התמנה לקפטן הקבוצה תחת המאמן ה[[צרפת]]י [[ז'אן קסטנדה]], ובסיום העונה זכה עם קבוצתו ב[[הגביע הקטרי|גביע הקטרי]].
 
בתום עונה אחת בקטר, חזר היירו לאירופה וחתם במדי [[בולטון וונדררס]] מה[[פרמייר ליג]], בעקבות המלצתו של חברו לקבוצה לשעבר, [[סטיב מקמנמן]]. בבולטון שיתף היירו פעולה בחלק האחורי, בין היתר, עם [[איוואן קאמפו]] ששיחק לצדו בריאל מדריד ועם [[טל בן-חיים (1982)|טל בן-חיים]] ה[[ישראל]]י, תחת המאמן [[סם אלרדייס]]. היירו החל את העונה בעיקר כשחקן מחליף, אך בחציה השני זכה לרצף הופעות בהרכב ובסך הכול סיים את העונה עם 29 הופעות ליגה, מתוכן 15 בהרכב. על אף הלחץ מצד מאמנו ומצד אוהדי הקבוצה להמשיך לעונה נוספת, בחר היירו לפרוש ממשחק פעיל בתום העונה, בגיל 37. שנתיים לאחר פרישתו דורג היירו במקום ה-43 ברשימת חמישים הכדורגלנים הקשוחים ביותר בכל הזמנים מטעם עיתון [[הטיימס]] ה[[בריטניה|בריטי]].
שורה 83:
* [[הסופר קאפ הספרדי]] (4): {{בספורט|1990}}, {{בספורט|1993}}, {{בספורט|1997}}, {{בספורט|2001}}
 
;[[א-ריאן (כדורגל)|א-ריאן]]
;[[אל-ראיין]]
* [[הגביע הקטרי]]: {{בספורט|2003|2004}}
 
שורה 136:
|{{בספורט|1987|1988}}||25||0||1||1||12||0||0||0||38||1
|-
|{{בספורט|1988|1989}}||[[אלא-ראייןריאן (כדורגל)|א-ריאן]]||{{דגל|קטר (מדינה)}}[[ליגת העל הקטרית]]||19||3||-||-||-||-||-||-||19||3
|-
|{{בספורט|1990|1991}}||[[בולטון וונדררס]]||{{דגל|אנגליה}}[[פרמייר ליג]]||29||1||0||0||0||0||0||0||29||1