משטר נשיאותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
# על-מנת לשמור על האופי הדמוקרטי של המשטר הנשיאותי ישנו צורך בחוקה אפקטיבית וברשות שופטת בעלת עצמה
 
==מקור המשטר הנשיאותי בישראלוישראל==
הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. הרעיון עלה לאחר הבחירות ל[[הבחירות לכנסת העשירית|כנסת העשירית]] וה[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|אחת עשרה]], כאשר היה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, דברמה שיצרשהגדיל מצב בו המפלגות הקטנות ובעלות חשיבות נמוכה באופן יחסי קיבלו כוח רב בשל יכולתן להטותמאוד את הכףכוחן לטובתהפוליטי אחתשל המפלגות, דברהקטנות שהביא לסחיטת המפלגות הגדולות על ידי המפלגות הקטנותבכנסת.
הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרס 1990, אז התפרקה [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת האחדות הלאומית]] והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.{{דרוש מקור}}
הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצר תמיכה ממשלתית ב[[שינוי שיטת הממשל בישראל|שינוי שיטת הממשל]] על ידי מרבית המפלגות.
תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:
* השינוי יבטיח ממשלות יעילות ויציגות יותר.
* צימצום הסחר-מכר וקבלת טובות ההנאה מצד חברי הכנסת.
* תחליש את כוח הסחיטהכוחן של המפלגות הקטנות.
* תמנע משא ומתן קואליציוני ארוך.
* תחזיר לעםתגביר את ריבונותוריבונות עלהאזרחים, ידיאשר שיוכליוכלו לבחור באופן ישיר את העומד ברשות הממשלה.
 
מתנגדי השינוי שהיו ברובם מהקהילה האקדמית טענו: