אוטונומיזם מרקסיסטי – הבדלי גרסאות

בניגוד לצורות אחרות של [[מרקסיזם]] , האוטונומיסזם מדגיש את היכולת של [[מעמד הפועלים]] לכפות שינויים במערכות ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] ללא מערבות ה[[מדינה]] , [[איגוד מקצועי|האיגודים המקצועיים]] מסורתיים או [[מפלגה פוליטית|מפלגות פוליטיות]] . האוטונומיסטים מודאגים פחות עם מהתארגנות פוליטית מאשר מרקסיסטים אחרים, ומתמקדים בפעולה עצמית מאורגנת מחוץ למבנים הארגוניים המסורתיים. האוטונומיסטיזם הוא אפוא תיאוריה "מלמטה למעלה": הוא ממקד תשומת לב לפעילויות העצמאיות היום-יומיות בהן מביע הפרולטריון התנגדות לקפיטליזם, כמו היעדרות , [[שביתה איטלקית]], סוציאליזציה במקום העבודה, [[סבוטאז']], ופעילויות חתרניות אחרות.

 

 

תיאורטיקנים מוקדמים (כמו מריו טרונטי , אנטוניו ניגרים , סרג'יו בולוניה , ופאולו וירנו ) פתחו את המושג "עבודה חברתית" כהרחבה של התפיסה המרקסיסטית של המושג עבודה לכל החברה. הם הציעו העושר של החברה המודרנית הופק על ידי מוסברת קולקטיבית עבודה, וכי רק קצת מזה היה מחדש את העובדים בצורה של שכר. האוטונומיסטים את החשיבות של פמיניזם ואת ערך עבודה נשית שלא שולמה לחברה קפיטליסטית.