קיבלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=כיוון התפילה באסלאם|אחר=|ראו=[[קיבלה (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Mihrabkls.jpg|שמאל|ממוזער|מחראב במסגד בקהיר]]
[[קובץ:Mecca Direction Equidistant.jpg|ממוזער|חישוב גלובלי של זווית הקיבלה]]
'''קִיבְּלַה''' ([[ערבית]]: <big>قبلة</big>) -היא כיוון התפילה ב[[אסלאם]]. הקיבלה היא הכיוון הפונה אל העיר [[מכה]], וביתר דיוק אל אבן ה[[כעבה]], שאליה חייב המוסלמי לפנות בעת התפילה ([[צלאה]]). במוסדות דת ולימוד מוסלמיים, בקיר הקיבלה קבועה גומחת התפילה, ה[[מחראב|מִחראב]].
 
[[אבן אסחאק]], הביוגרף המובהק של [[מוחמד]], מביא מסורת לפיה בראשית ימי האסלאם, עוד בהיותו במכה, לפני שעבר ל[[מדינה (עיר)|מדינה]], הנהיג מוחמד קיבלה לכיוון [[ירושלים]] והחזיק במנהג זה במשך שנה וחצי. קודם להיג'רה (העזיבה לאל-מדינה), יכול היה לפנות גם לכיוון הכעבה וגם לכיוון ירושלים כיוון שהיה דרום-מזרחית לשני המקומות הקדושים. למרות שלאחר ההיג'רה כיוון התפילה היה לירושלים, כעבור זמן קצר החליט מוחמד שהכעבה משמעותית יותר עבור המוסלמים ושינה את כיוון התפילה (יש האומרים שעשה זאת בין היתר כדי לבדל את האומה החדשה ממנהגי היהודים). ירושלים נקראת באסלאם גם "כיוון התפילה הראשון" ("אולא אל-קבלתיין" أولى القبلتين).