פזמון ליקינתון – הבדלי גרסאות

}}

[[קובץ:רוני פחימה, לאה גולדברג ורבקה גוילי בשדרה בתל אביב, איור.jpg|ממוזער|שמאל|לאה גולדברג מטיילת עם רבקה גוילי ובנה בשדרה בתל אביב, איור מאת [[רוני פחימה]]]]

 

זהו [[שירה לירית|שיר לירי]]-[[עלילה|סיפורי]] שמוקדו הוא [[פרח|פריחתו]] של [[יקינתון (פרח)|צמח יקינתון]] קטן בגינה, שהיו שהציעו לראות בו כ[[סמל|מסמל]] ילד רך. הצמח זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (ה[[דובר (שירה)|דוברת]]) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.{{הערה|שם=יונתן, פרח לאור-ירח, הורים וילדים 15|[[צפירה יונתן]], שירים להורים {{!}} "פרח לאור-ירח: על "פזמון ליקינתון" ללאה גולדברג", '''[[הורים וילדים]]''', 15 (1989), 23.}}