טמפרטורת החדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
טמפרטורה במידה רבה קובעת את מצב [[מערכת פיזיקלית|המערכות הפיזיקליות]] שסביבנו (לדוגמה, [[מים]] יהיו במצב [[נוזל]]י בטמפרטורת החדר) ולכן במדעים רבים חשיבות גדולה לטמפרטורה בה התבצע [[ניסוי]] או חישוב מסוים. כאשר נאמר שהניסוי התבצע בטמפרטורת החדר אזי לרוב הכוונה לניסוי שהתבצע בטמפרטורה ב-20°C עד 25°C שהן 293[[קלווין|K]] עד 298K בהתאמה (אם כי נהוג לעגל את הערך ל-300 K).
הטמפרטורה מבטאת את רמת התנועה או ה[[אנרגיה]] שיש למערכת. כדי להבין מהי טמפרטורת החדר במונחים של אנרגיה, כלומר מהי אנרגיית החום של הסביבה, יש להכפיל את טמפרטורת החדר ב[[קבוע בולצמן]], התוצאה המתקבלת היא כ- 26[[תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית#מילי|m]][[אלקטרון וולט|eV]]. חשיבתה של טמפ' החדר היא בעיקר בהשוואתה לאנרגיה המתקבלת או הדרושה לתהליך נתון. להלן מספר דוגמאות:
# בהשוואה לאנרגיה שיש ל[[אלקטרון]] הולכה אופייני ([[אנרגיית פרמי]] עבור [[מתכת]] היא כ-1.5eV) ב[[מתכת]] טמפרטורת החדר נמוכה ממש. עד כדי כך שכדי לחשב בקירוב טוב את התנהגותו אפשר להניח כי המתכת בסביבה בה הטמפרטורה שואפת ל[[האפס המוחלט|אפס המוחלט]] והאלקטרונים בתוכה מתנהגים כ[[גז אלקטרונים מנוון]].
# לעומת זאת אנרגיה של אלקטרון הולכה ב[[מוליך למחצה]] ([[אנרגיית פרמי]] עבור [[מוליך למחצה]] היא כ-30meV) היא מסדר גודל של אנרגיית החום בחדר כך שנקבל מוליך למחצה שבמצב [[אינטרינזי]] אינו מוליך היטב אך אנו יכולים להשפיע עליו יחסית בקלות. תכונות אלו מהוות את הבסיס עליו נבנית המיקרואלקטרוניקה.
| |||