קונסטנטין צ'רניינקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1# |
Mikey641Bot (שיחה | תרומות) מ הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג |
||
שורה 1:
{{מנהיג
|שם=קונסטנטין צ'רניינקו
|תמונה=[[קובץ:KChernenko.jpg|200px]]
שורה 36:
|צאצאים=
|יורש העצר=}}
'''קונסטנטין אוסטינוביץ' צ'רניינקו''' ([[רוסית]]: '''Константин Устинович Черненко'''; נולד ב-[[24 בספטמבר]] [[1911]] - [[10 במרץ]] [[1985]]) היה מדינאי סובייטי, כיהן כ[[המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]] ויו"ר נשיאות [[הסובייט העליון]] (נשיא המדינה) בשנה האחרונה לחייו.
צ'רניינקו נולד בבולשאיה טס שב[[סיביר]]. הוא הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה[[קומסומול]], ב-[[1926]], ולמפלגה הקומוניסטית ב-[[1931]]. לאחר שירות קצר במשמר הגבול, בגבול בין ברית המועצות ל[[סין]], החל קריירה של פוליטיקאי. לאחר שירות במחוזות, עבר בשנת [[1960]] ל[[מוסקבה]] ובשנת 1966, בחסות [[ברז'נייב]], מונה לחבר מועמד בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ולחבר קבוע בשנת [[1971]]. באוקטובר [[1977]] צורף ל[[פוליטביורו]] ונהיה בו חבר מלא בנובמבר [[1978]]. במשך מספר שנים היה מזכירו של [[ליאוניד ברז'נייב|ברז'נייב]].
שורה 49:
צ'רניינקו היה חולה מאוד כבר בהיכנסו לתפקיד בפברואר 1984, לאחר מות אנדרופוב. מחלתו הראשית הייתה [[נפחת]], מחלת ריאות שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה במאמץ הקל שבקלים. מחלה זו הקשתה על לבו, שעקב כך סבל מתפקוד לקוי. בנוסף הוא היה חולה [[הפטיטיס]] כרוני, שבעקבותיה התפתחה אצלו [[שחמת הכבד|שחמת]]. הטיפול בשחמת שלו היה מסובך עקב הבעיות בלב ובריאות. בהלוויה של אנדרופוב (שהוא עמד בראשה) נראה היה חלש מאוד. הוא התקשה להרים את ידו להצדיע כאשר הורידו את ארונו של אנדרופוב ובמצעד הכבוד לכבודו. בנוסף, הספדו על אנדרופוב על גג [[המאוזוליאום של לנין]] ב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] היה לא צלול, והורגשו נשימותיו התכופות. כתב שנכח בהלוויה תיאר את נאומו כ-"לחישות קפואות". הוא היה נעלם לתקופות מסוימות ומבלה זמן רב בבית חולים ובחופשות. הוא היה מופיע לטקסים קצרצרים ב[[קרמלין]], שצולמו ותוכננו כך שיהיה ניתן להסתיר עד כמה שניתן את בעיותיו ומגבלותיו. בשלושת החודשים האחרונים לחייו כמעט ולא עזב את [[בית החולים הקליני המרכזי]]. הופעתו האחרונה הייתה ב-28 בפברואר 1985, כשבועיים לפני מותו, כאשר קיבל את מכתבי ההמלצה שלו על כך שזכה ב"בחירות" במושב בפרלמנט. בטקס זה בקושי הצליח לקום ולקבל פרחים. ביום ראשון, [[10 במרץ]] 1985 בשעה 15:00 איבד את ההכרה ולבסוף מת בשעה 19:20 מ[[אי ספיקת לב]].
צ'רניינקו זכה להלוויה מפוארת, דומה מאוד לזו של [[מיכאיל סוסלוב]], [[ליאוניד ברז'נייב]], ו[[יורי אנדרופוב]]: גופתו הונחה בארון פתוח מוקף בפרחים, שהוצב בבית האיגודים המקצועיים שבמוסקבה, ואלפים עברו לצפות בארונו. ב-13 במרץ הוצא ארונו, הונח על עגלה שנגררה על ידי [[נגמ"ש]] והוסע לכיכר האדומה, שם נקבר בטקס מרשים ב[[בית הקברות של חומת הקרמלין]]. כמו כן, הוכרזו שלושה ימי אבל.
צ'רניינקו היה אחד המנהיגים האפורים ששלטו בברית המוצעות ולא הותיר חותם משמעותי על המדינה. היסטוריונים נוהגים לכנותו "הצל של ברז'נייב", ותקופתו שלו ושל אנדרופוב לפניו מכונות בהיסטוריה "תקופת הדמדומים", בין תקופת ברז'נייב ל[[גלסנוסט]] ול[[פרסטרויקה]] של [[מיכאיל גורבצ'וב|גורבצ'וב]].
| |||