פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג
{{מנהיג
{{מנהיג1
|שם=פרננדו השני, מלך אראגון
|תמונה=[[קובץ:FerdinandIIA.jpg|250px|]]
 
==חייו==
פרננדו נולד ב-[[10 במרץ]] [[1452]] ל[[חואן השני, מלך אראגון]], ואשתו השנייה, אשת האצולה האראגונית [[חואנה אנריקס]] (Juana Enriquez). בשנת [[1468]] הוכתר בידי אביו כמלך סיציליה, כהכנה לנישואיו ל[[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה|איזבלה]], אחותו למחצה ויורשתו של [[אנריקה הרביעי, מלך קסטיליה]]. נישואיו לאיזבלה נערכו ב-[[19 באוקטובר]] [[1469]] באוקניה (Ocaña). לאחר מות אחיה ב-[[1474]], ירשה איזבלה את כתר קסטיליה. טוענת נוספת לכתר, [[חואנה מקסטיליה]] (לכאורה בתו של אנריקה הרביעי, אך אבהותו הייתה מוטלת בספק), נאבקה על זכותה לכתר באמצעות בעלה, [[אפונסו החמישי, מלך פורטוגל]], ופרצה [[מלחמת אזרחים]], אך בסופו של דבר ניצחו בה פרננדו ואיזבלה. ב-[[1479]], עם מות אביו, כאשר ירש אותו פרננדו כמלך אראגון, אוחדו למעשה כתר קסטיליה והשטחים שתחת שלטון כתר האראגון באיחוד אישי. העשורים הראשונים של שלטונם המשותף של פרננדו ואיזבלה הוקדשו לגיבוש ממלכתם, ואיחודה תחת כתרם המשותף מבחינה פוליטית ודתית. במסגרת זו פעלו משך מספר שנים לכיבוש ממלכת [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], השריד האחרון לשלטון ה[[אסלאם|מוסלמי]] ב[[חצי האי האיברי]]. הכיבוש הושלם ב-[[2 בינואר]] [[1492]] (שיאו של התהליך המכונה "ה[[רקונקיסטה]]"), וממנו נוצרה לראשונה מאז [[המאה ה-8]], ישות פוליטית יחידה שניתן לכנותה "[[ספרד]]" (אף כי השטחים השונים לא נשלטו באופן סדיר כיחידה אחת עד [[המאה ה-18]]).
 
באותה שנה גורשו [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]] מכל תחומי הממלכה המשותפת (המאורע הידוע כ[[גירוש ספרד]]), נכתב ספר הדקדוק הראשון של השפה ה[[ספרדית]], ו[[כריסטופר קולומבוס]] נשלח בידי הזוג למסע שבו יגלה את "[[העולם החדש]]". לפי [[חוזה טורדסיאס]] מ-[[1494]] חולק העולם החוץ-אירופאי בין ממלכות [[פורטוגל]] וספרד על פי קו צפון-דרום שעבר במרכז [[האוקיינוס האטלנטי]].
פרננדו מת ב-[[1516]], ונקבר ב[[הקפלה המלכותית של גרנדה|קפלה המלכותית של גרנדה]] לצד אשתו, בתו, בעלה פיליפ ונכדו מיגל.
 
במהלך שלטונם, הפכו פרננדו ואיזבלה את ספרד למדינה החזקה ביותר באירופה. נכדם, [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרלוס הראשון, מלך ספרד]], בנם של חואנה המשוגעת ופיליפ היפה, ירש בנוסף לספרד גם את שטחי [[בית הבסבורג]] ואת [[דוכסות בורגונדיה]] מסבו מצד אביו, [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]]. ירושה זו עתידה להפוך את קרלוס ויורשיו לשליטים החזקים ביבשת. קרלוס ירש מסבו פרננדו את כתר אראגון, והוכתר גם כמלך קסטיליה לצד אמו, ובכך אוחדה ספרד תחת כתר אחד.
 
יש הטוענים כי פרננדו, ולא [[צ'זארה בורג'ה]], הוא ששימש כהשראה האמיתית ל"[[הנסיך]]" של [[ניקולו מקיאוולי]], בו הוא מוזכר לעתים תכופות.
21,120

עריכות