גיאורגי השני, מלך גאורגיה – הבדלי גרסאות

גיאורגי ירש את כס המלוכה על [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]] עם מות אביו בשנת [[1072]], וקיבל את התואר "נוביליסמוס" ומאוחר יותר קיבל את התואר "סבסטוס" מה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר הביזנטי]]. שנה מאוחר יותר עמד מול מרידה של אצילים שהנהיגו ניאניה קוואבוליסדזה, איוון [[ליפריטים|ליפריטיסדזה]] ווארדן ה[[סוואנים|סוואני]]. למרות ניצחונותיו נאלץ המלך לקנות את נאמנות המורדים תוך שהוא מעניק להם נכסים נוספים.

זמן קצר לאחר מכן הותקפה הממלכה בידי הסלג'וקים, עם נוודים טורקי, שלימים יהוו איום עיקרי על שלטונו של גיאורגי. בעקבות חורבן [[כארתלי]], בשנת [[1073]], בידי הסלג'וקים בראשות [[אלפ ארסלאן]], מצליח גיאורגי להדוף בהצלחה, בשנת [[1074]], ב[[קרב פרצחיסי]] {{ללא גלישה|(ფარცხისის}} ბრძოლა), את הפלישה הסלג'וקית שהנהיג הגנרל שהושאר על ידי הסולטאן כאחראי על ה[[קווקז]].

המלך הצליח גם להבטיח את החזרה הרשמית ל[[טאו (מחוז היסטורי)|טאו עילית]] ([[התמה של איבריה]]), מחוז ספר ש[[הסכסוך הביזנטי-גאורגי|היה במחלוקת בין האימפריה הביזנטית לגאורגיה]] בתחילת [[המאה ה-11]]. בעקבות תבוסת הביזנטים ב[[קרב מנזיקרט]], והחשש כי הסלג'וקים יכבשו את שטחי המחוז הביזנטי, התמה של איבריה, העביר [[גרגורי פקואוריאנוס]] את הבעלות על חלק מהתמה לגיאורגי, כחלק מתהליך של פינוי האזור לאחר קרב מנזיקרט. בעקבות זה הוענק לגיאורגי התואר הביזנטי, "סיזרוס", במצודת [[קארס (עיר)|קארס]], תואר שהפך אותו לממונה על הגבולות המזרחיים של האימפריה. צעדים אלה לא הצליחו למנוע את הפלישה הסלג'וקית.

בשנת [[1076]] פלש הסולטאן הסלג'וקי, [[מאליק שאח הראשון]] (ملكشاه), לגאורגיה בגלים והחריב התיישבויות שלמות. ההצקות הכבדות החוזרות ונשנות של הטורקים ידועות בגאורגיה בשם "דידי תורכובה" או "הפלישות הטורקיות הגדולות", שהחלו בשנת [[1079]] או [[1080]], שבמהלכן נאלץ גיאורגי להיכנע לשאח מאליק, והבטיח לעצמו שלום בתמורה למס שנתי. גיאורגי הצליח אף לגייס את הסלג'וקים לעזרתו במערכה כנגד הממלכה המזרח גאורגית, [[ממלכת קאחתי]], ממלכה בעלת היסטוריה ארוכה של התנגדות לניסיונות ה[[בגרטיוני]]ם לסיפוחה ל[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|ממלכה הגאורגית המאוחדת]].

[[קטגוריה:מלכי גאורגיה]]