וסילי השני, נסיך מוסקבה – הבדלי גרסאות

מ
הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג
מ (מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1#)
מ (הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג)
{{מנהיג
{{מנהיג1
|שם=וסילי השני
|תמונה=[[קובץ:Vasil2b.gif|מרכז|250px]]
'''וסילי השני''' (ב[[רוסית]]: '''Василий II Тёмный'''{{כ}}; [[15 במרץ]] [[1415]] - [[27 במרץ]] [[1462]]) היה [[נסיך מוסקבה]] שברוב תקופת שלטונו ניהל מאבק פנימי נגד בני דודיו.
 
הוא התמנה לנסיך מוסקבה בגיל 10, לאחר פטירת אביו [[וסילי הראשון, נסיך מוסקבה|וסילי הראשון]]. הזכויות שלו לתפקיד היו במחלוקת לאור כך שדודיו היו בחיים ואחד מהם - [[יורי דמיטרייביץ']], הוזכר על ידי [[דמיטרי דונסקוי]] כיורש לאחר [[וסילי הראשון, נסיך מוסקבה|וסילי הראשון]]. לאור כך יורי אף פעם לא הסתיר את שאיפותיו. מיד לאחר מות [[וסילי הראשון, נסיך מוסקבה|וסילי הראשון]] יורי נמלט ל[[גאליץ']] (עיר באזור מוסקבה) והחל במשא ומתן עם אצילי מוסקבה. אף צד לא רצה להתחיל במלחמה פנימית כוללת, ובתיווך ראש הכנסייה הרוסית, [[ארכיבישוף מטרופוליטני]] פוטי סוכם לדחות את הנושא ולקבל הכרעת [[חאן (תואר)|חאן]] [[אורדת הזהב]]. בשנת [[1427]] סופיה, אימו של וסילי השני נסעה איתו לאביה, [[ויטאוטאס הגדול]], הדוכס של [[הדוכסות הגדולה של ליטא]] וביקשה את עזרתו. במצב זה ליורי היה קשה להתמודד על תפקיד נסיך מוסקבה ובשנת [[1428]] הוא הבטיח להפסיק את המאבק.
 
בשנת [[1430]] נסיך ליטא [[ויטאוטאס הגדול]] נפטר וזמן קצר לאחר מכך, יורי נסע לחצר חאן [[אורדת הזהב]] במטרה להשיג הכרעתו לטובתו. גם וסילי נסע לחאן. הוא היה מוקף ביועצים שבראשם עמד איוואן וסוולז'סקי שהיה בעבר יועץ סבו ואביו. המשפט החל באביב [[1432]]. [[יורי דמיטרייביץ']] התבסס על צוואת [[דמיטרי דונסקוי]]. טענות וסילי, בהתאם להחלטת יועציו התבססו על בקשות לשמירת מצב קיים וכללו שבחים רבים לחאן. דברי שבח שחאן עשו את שלו וחאן החליט שעל וסילי להמשיך למשול ב[[מוסקבה]]. כאן יש לציין שבהיותו בחצר החאן וסילי הבטיח ליועצו הראשי להתחתן עם ביתו, אומנם בחזרה למוסקבה הוא הפר את ההבטחתו והתארס עם בת אצולה אחרת. דמיטרי וסוולז'סקי נפגע קשה, עזב את מוסקבה ועבר לצד של יורי.
באפריל [[1433]] כוחותיו של יורי החלו לנוע לכיוון [[מוסקבה]]. וסילי לא הצליח לארגן את הצבא שלו, הפסיד בקרב ונמלט ל[[קוסטרומה]] אך נעצר שם. למרות בקשות יועציו, יורי לא הרג אותו ואף נתן עיר [[קולומנה]] לשליטתו והרשה לו לקחת איתו לקולומנה את יועציו מאצולת מוסקבה. בהיותו בקולומנה וסילי הצליח לקבץ סביבו את רוב אצולת הנסיכות. יורי, שראה את המצב החליט לוותר על תפקיד נסיך מוסקבה וכבר באותו שנה, החזיר את כס הנסיך לוסילי חזר ל[[גאליץ']].
 
בניו של יורי לא היו מסכימים להחלטת אביהם ולכן הם המשיכו במאבק. בקרב שנערך בשנת [[1434]] הם ניצחו את הכוחות של וסילי. כאשר לוסילי נודע שבכוחות שהשתתפו בקרב היו גם אנשיו של יורי הוא ערך פשיטה על גאליץ' ושרף אותו. באביב [[1434]] הכוחות המשותפות של יורי ובניו הישיגו ניצחון חשוב על הכוחות של וסילי. הוא נמלט ל[[ניז'ני נובגורוד]] והחל בהכנות לנסיעה ל[[אורדת הזהב]]. כאן נודע לו ש[[יורי דמיטרייביץ']] נפטר ובן שלו, [[וסילי הפוזל]] החל למשול במוסקבה. אחיו של [[וסילי הפוזל]] לא תמכו בו ועברו לצד של וסילי השני. כתוצאה וסילי הפוזל גורש ממוסקבה ובחתימת חוזה הוא הבטיח שלא ימשיך בניסיונות לקבל את נסיכות מוסקבה. תקופת שלום לא הייתה ארוכה ובשנת [[1435]] המאבק התחדש. בקרב מכריע כוחות בראשות וסילי השני ניצחו, [[וסילי הפוזל]] נלקח למוסקבה ובהתאם להחלטת '''וסילי השני''' הווער.
 
בשנת [[1439]] החאן של [[קאזאן]] החל בפשיטה לנסיכות מוסקבה. '''וסילי''' עזב את העיר במטרה לאסוף כוחות. מוסקבה עמדה במצור של 10 ימים ולא נכבשה. בשנת [[1445]] החלה מערכה חדשה בין נסיכות מוסקבה לבין [[חאנות קאזאן]]. ה[[טטרים]] כבשו את [[ניז'ני נובגורוד]]. בקרב מכריע על נהר קמנקה הטטרים ניצחו ונסיך נלקח בשבי. בהמשך עבור הנסיך שולם [[כופר נפש|כופר]] גדול במיוחד. לצורך איסוף הכסף הוגדלו באופן משמעותי תשלומים לקופת הנסיך. הדבר גרם להתמרמרות בקרב האצולה. בשנת [[1446]] כוחות הקושרים בראשות [[דמיטרי שמיאקה]], אח של [[וסילי הפוזל]], כבשו את מוסקבה ועצרו את אימו של הנסיך ואשתו. הנסיך עצמו היה באותה תקופה מחוץ לעיר. תוך מספר ימים גם הוא נעצר, הווער וביחד עם אשתו נשלח לעיר [[אוגליץ']]. חלק מאצילי הנסיכות עברו לתמיכת הנסיך החדש - [[דמיטרי שמיאקה]] ואך חלק המשיכו בתמיכתם ב'''וסילי''' ונאספו ב[[הדוכסות הגדולה של ליטא]]. בשנת [[1446]] במטרה לסיים את הסכסוך, דמיטרי שמיאקה שחרר את וסילי. וסילי בתמורה הבטיח לו שלא ינסה להחזיר לעצמו את השלטון. אומנם רוב תומכיו דרשו ממנו להתחיל במאבק מזוין להחזרת השלטון. כאשר גם ראשי הכנסייה ונסיך טבר הדומיננתי הצטרפו לכוחות התומכים, וסילי החל במאבק בתמיכת כוחות שבאו גם מליטא. תוך פרק זמן קצר הוא החזיר לעצמו את השלטון ודמיטרי שמיאקה חתם על חוזה שלום. אומנם שלום היה שברירי מאוד ובמהלך השנים [[1448]] - [[1452]] היו מספר אירועים אלימים ביניהם. בסופו של דבר, דמיטרי שמיאקה נתפס והורעל בשנת [[1453]]. לאחר פטירתו וסילי השלים את המאבק נגד תומכיו ונסיכויות שלהם אוחדו עם נסיכות מוסקבה.
 
החל ממחצית השנייה של שנות ה-50 של [[המאה ה-15]] הבן הבכור שלו [[איוואן השלישי]] היה למעשה שליט במקביל עם אביו העיוור. הוא נפטר בשנת [[1462]] מ[[שחפת]].
 
במהלך שלטונו בוטלו רוב הנסיכויות קטנות והתחזק מאוד השלטון המרכזי של הנסיך. התלות של נסיכות סוזדל-ניז'ני נובגורוד, [[רפובליקת נובגורוד]], [[רפובליקת פסקוב]] בנסיכות מוסקבה התחזקה.
 
בשנת [[1448]] נבחר ראש הכנסייה הרוסית החדש. בפעם הראשונה זה נעשה ללא התערבות של ראש הכנסייה ב[[קונסטנטינופול]] וזה היה תחילת עצמאות של הכנסייה הרוסית.
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hrono.ru/biograf//vasili2.html קורות חיים]
{{נסיכי מוסקבה}}
 
[[קטגוריה:נסיכי מוסקבה]]
23,036

עריכות