הורם סולטאן – הבדלי גרסאות

'''הורם סולטאן''' (ב[[טורקית]]: '''Hürrem Sultan'''; {{כ}}[[1500]] – [[18 באפריל]] [[1558]]), הידועה גם בשם '''רוקסלנה''' ('''Roxelana'''), הייתה [[פילגש]]ו ומאוחר יותר אשתו החוקית של [[שליטי האימפריה_העותהאימפריה העות'מאנית|סולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית]] [[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]], ואימו של יורשו, [[סלים השני|סולטאן סלים השני]]. ילדיה הנוספים היו [[שחזאדה מהמט]], [[מיהרימה סולטאן]], שחזאדה עבדוללה, שחזאדה באיזיט ו[[שחזאדה ז'האנגיר]].{{הערה|[http://web.archive.org/web/20060615093455/http://www.4dw.net/royalark/Turkey/turkey4.htm, The Imperial House of Osman], Waybackmachine}} היא הייתה אחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופה הידועה כ[[סולטנות נשים|סולטנות הנשים]]. היא השיגה כוח והשפיעה על הפוליטיקה של האימפריה העות'מאנית באמצעות בעלה ומילאה תפקיד פעיל בענייני מדינה של האימפריה.

בהרמון הייתה הורם סולטאן יריבתה של מאהידווראן סולטאן, שפחתו של סולימאן ואימו של שחזאדה מוסטפא, בנו הבכור של סולימאן. הורם ילדה את בנה הראשון מהמט בשנת 1521 (שמת בשנת 1543), ובהמשך ארבעה בנים נוספים, ובכך פגעה במעמדה של מאהידווראן, שהייתה אם לשחזאדה (נסיך) אחד. היריבות בין שתיהן דוכאה על ידי עיישה חפסה סולטאן, אמו של סולימאן, אך לאחר מותה ב-1534, פרץ ריב גלוי בין שתי הנשים, בו ידה של מאהידווראן הייתה על העליונה. הדבר הכעיס את סולימאן, והוא שלח את מאהידווראן לחיות עם בנה, שחזאדה מוסטפא, בבירת המחוז, מניסה.

לקראת סוף שלטונו הארוך של סולימאן, היריבות בין בניו הפכה לגלויה. בנוסף, הורם סולטאן והווזיר הגדול [[רוסטם פאשה]] (חתנה של הורם), הסיתו את סולימאן נגד בנו מוסטפא. במהלך המאבק נגד [[האימפריה הספווית|פרס הספווית]] בשנת 1553, הורה סולימאן להוציא להורג את מוסטפא, בשל חשש למרד. לאחר מותו של מוסטפא, איבדה מאהידווראן את מעמדה בהרמון (כאמו של יורש העצר) ועברה לגור ב[[בורסה (עיר)|בורסה]].

סולימאן איפשר להורם להישאר איתו בהרמון לשארית חייה, ובכך שבר מסורת עות'מאנית נוספת (מקובל היה שיורשי העצר היו נשלחים יחד עם האישה שילדה אותם למשול במחוזות מרוחקים של האימפריה - [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]], וחוזרים רק אם נדרשו למלא את מקום הסולטאן בכס המלוכה).

תחת [[שם עט|שם העט]] שלו, "מוהיבי" (Muhibbi), חיבר הסולטאן סולימאן שיר להורם סולטאן:

האישה שלי בעלת השיער היפה, האהבה שלי בעלת המצח המשופע, האהבה שלי בעלת העיניים המלאות שובבוּת...