חוק שיווי זכויות האישה – הבדלי גרסאות

"חוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//1/law/1_lsr_209710.PDF חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951], ס"ח 82 מ-26 ביולי 1951}} המקורי היה החקיקה הראשונה בנושא שיווי זכויות האישה בישראל. המטרות המוצהרות של חוק זה היו: להביא לידי כך שיחול דין ומשפט שווה וזהה לכל פעולה שתתבצע על-ידי נשים וגברים כאחד, ותחייב את שני המינים לאותם הזכויות והחובות (ובתוך כך דין שווה בדיני ירושה, עיזבון, קניין ואפוטרופסות על הילדים). כמו כן קבע החוק כי נדרש אישור האישה להתרת קשרי נישואין, בחוק זה היו מספר סייגים בתחומי הנישואים והגירושין, שנקבעו שיהיו בטיפול בתי הדין הרבניים.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/317_004.htm חוק שיווי זכויות האישה, אתר נבו.]}} בשנת [[1992]] הקימה הכנסת את הוועדה לקידום מעמד האישה, שקיבלה בשנת [[1996]] מעמד סטטוטורי והתפתחה ב[[1998]] לרשות לקידום מעמד האישה ב[[משרד ראש הממשלה]], מתפקיד ייעוצי בעיקרו לתפקיד ביצועי, ברשות המקיימת כוח אדם ומשאבים.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p213k1m2_001.htm חוק הרשות לקידום מעמד האשה, תשנ"ח-1998, אתר נבו.]}}

*תיקון 1 לחוק נחקק בשנת [[1995]].{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//5/law/5_lsr_208455.PDF תחת "חוקיחוק הירושה תשכ"ה-1995], ס".ח 446 מ-10 בפברואר 1965}} מטרת התיקון היההייתה להביא לשוויון זכויות תחת חוקי הירושה והעיזבון, והרחבת הזכויות במעמד דין. זאת תוך הכללת מעמד וזכויות בת זוג נוספת, או [[ידועה בציבור]] לעיזבון מתחת חוקי הירושה.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}} באותה השנה הקים [[נציב שירות המדינה]], בהתאם לתיקון מס' ‎ 7ל[[חוק שירות המדינה (מינויים)]], את האגף לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p221k1_001.htm חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959]}}

*תיקון 2 נחקק בשנת [[2000]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//15/law/15_lsr_300201.pdf חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000], ס"ח 1735 מ-9 באפריל 2000}} וביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות [[מגילת העצמאות]], תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי ובתחומים נוספים כמו: קיום בכבוד אנושי, עבודה, חינוך, השכלה, בריאות, דיור, איכות סביבה ורווחה חברתית. בנוסף נקבע כי לנשים קיימת זכות מלאה על גופן. בנוסף זכות להגנה מפני [[אלימות]], [[הטרדה מינית]], [[ניצול מיני]] וסחר גוף. בתחום הביטחון{{הערה|צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים}} נקבע כי לאישה זכות שווה למלא כל תפקיד. בתחום הציבורי{{הערה|הכולל: משרד ממשלתי, יחידותיו ויחידות הסמך, חברה עירונית, תאגיד או גוף ציבורי שהוקם בחוק, חברה ממשלתית}} נקבע ייצוג הולם של נשים בוועדות המכרזים והמינויים למשרות ובדירוגים השונים בקרב ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, זאת תוך קידום [[העדפה מתקנת]] לנשים.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}} בתיקון זה הפך סעיף 1 לסעיף 1א, ולפניו בא סעיף הצהרתי, הקושר את החוק ל[[הכרזת העצמאות]] (צעד דומה נעשה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] וב[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]): "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כן נוספו לחוק סעיפים אחדים:

*בשנת [[2005]] נחקקו תיקונים 3-4 לחוק שיווי זכויות האישה. בעקבות [[החלטת האו"ם 1325]], התקבל תיקון מספר 4 לחוק,{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299692.pdf חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005], ס"ח 2017 מ-1 באוגוסט 2005}} ובו סעיף 6ג1 הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר]], [[סגן שר]] או [[מנהל כללי]] של [[משרד ממשלתי]] (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". ועדות אלה כוללות: הוועדה לקידום מעמד האישה לפי [[חוק הרשות לקידום מעמד האישה]], התשנ"ח-1998, ועדות ציבוריות (שחבריה נבחרי ציבור), צוות או ועדה שנבחרה לצורך עיצוב מדיניות ציבורית בכל נושא לרבות חוץ וביטחון או מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני, בינלאומי, לרבות משא ומתן, חתימה על הסכם ביניים או שלום, ועדה שמינה סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. כלומר, קביעה למתן ביטוי וייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות וצוותים ציבוריים שמונו על-ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. בנוסף נקבע כי כל גוף האחראי על הקמת ועדות או צוותים יאלץ לדווח לרשות לקידום מעמד האישה על המינויים וקביעתם לפני תחילת פעילות הוועדות, זאת תוך התחשבות בחוק ובצורך לנתינת ייצוג הולם לנשים בוועדות הציבוריות. כך שבמקרה והרשות לקידום מעמד האישה תחליט כי לא ניתן ייצוג הולם לנשים, הרשות תפנה לגוף הממנה ותפרט את עמדתה בנושא ולמה זה קרה. בנוסף נקבע כי הרשות תמסור דין וחשבון שנתי על המינויים ביחידתם לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ובו יפורט עמדת הרשות על הייצוג ההולם ואופן הטיפול בו לפי חוקי הרשות לקידום מעמד האישה.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}}

*תיקון 5 מאותה השנה{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299984.pdf נקבע תחת "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005], ס"ח 2024 מ-10 באוגוסט 2005}} וקבעקבע שאין לפגוע בהוראות שהתייחסו לנשים תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

*תיקון 6 משנת [[2007]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300128.pdf נחקק תחת "חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה), התשס״ח-2007], ס".ח מטרת2118 התיקוןמ-25 בנובמבר 2007}} הייתהבא להבטיח בחינת השלכות מגדריות של חקיקה מוצעת עוד בתקופת הליכי החקיקה. כמו כן נקבע כי יש להגיש חוות דעת מגדריות על כל הצעת חוק וחקיקה אשר עתידות להיות להן או שיש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים. או הנוגעות לאחת מתחומי פעולתה של הרשות. ובתוך כך שעל הרשות לקידום מעמד האישה להגיש דין וחשבון הכוללים חוות דעת מגדרית טרם כל דיון המתנהל באחת מוועדות הכנסת בנושאי הצעות חוק וחקיקה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_470.htm חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, אתר נבו.]}}