מרדכי קרמניצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור שבור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7:
בשנים [[1980]] - [[1982]] היה חבר בצוות שניסח את החלק הכללי של [[חוק העונשין]], שנחקק מאוחר יותר כתיקון 39 לחוק. בשנים [[1990]] - [[1993]] היה [[דיקן]] הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בשנת 1994 עמד בראש ועדה של משרד המשטרה לטיפול בתופעת [[אלימות]] ה[[משטרת ישראל|שוטרים]]. בשנת 1996 עמד בראשות "ועדת קרמניצר" שדנה בנושא החינוך ל[[אזרחות]] אשר המליצה לשנות את מבנה הלימודים ולהגביר את הלימוד של תוכני חינוך לדמוקרטיה ודו-קיום.
 
קרמניצר כיהן כיו"ר הנהלת [[האגודה לזכויות האזרח]]. היה בין אלו שיצאו נגד ה[[חנינה]] לאנשי ה[[שב"כ]] ב[[פרשת קו 300]] וחתם על המכתב שנשלח לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] בתביעה לפטר את היועצים המשפטיים של השב"כ אשר נתנו יד לבידוי הראיות בפרשה. הוא התנגד לאיסור המפגשים עם אנשי [[אש"ף]] (שבוטל מאז) ולדו"ח [[ועדת לנדוי]], לגירוש אנשי ה[[חמאס]] ל[[לבנון]] בשנת [[1992]], ולמינויו של [[רוני בר-און]] לתפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] בשנת [[1997]]. השתתף בארגון [[עצומה]] נגד סמכות ההקלה בעונש של מפקדים בצה"ל. בשנת [[1996]] זכה בתואר "[[אביר איכות השלטון]]" מטעם [[התנועה לאיכות השלטון]].
 
קרמניצר הוא יו"ר הסניף הישראלי של האגודה למשפט פלילי. הוא גם יועץ לרפורמות משפטיות בארץ ובמדינות אחרות. בשנת [[2000]] מונה קרמניצר לתפקיד נשיא [[מועצת העיתונות]], וכיהן בתפקיד זה כשלוש שנים.