אורים ותומים – הבדלי גרסאות

ב[[תנ"ך]], '''האורים והתומים''' הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך ה[[חושן]] שלבש [[הכהן הגדול]] על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מ[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] בתשובה לשאלות. אופיים של פריטים אלו ומנגנון קבלת המסרים אינם מפורשים במקרא. קיומם של האורים והתומים ואפשרות השימוש בהם מוזכרים כבר ב[[תורה]]., סיפוריםוסיפורים על שימוש באורים ותומיםבהם מוזכרים בספרי ה[[תנ"ך]], בעיקר ב[[תקופת השופטים]] והמלכים הראשונים. לאחר תקופת [[דוד]], האורים והתומיםהם אינם מוזכרים, מלבד באזכוראזכור מאוחר שלהם בתקופת [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]].

על פי התפיסה המסורתית של [[חז"ל]], המסר הועבר באמצעות החושן, שבו נקבעו אבנים יקרות, ובהן היו שמות שבטי ישראל חרוטים או בולטים. האבנים נתנו תשובות מילוליות בהארהבהבלטה או הארה של אותיות, (למשל בפירוש חז"ל לספר שמואל א', א' י"ג). לפי תפיסה זו, "אורים ותומים" הם [[גוויל]]ים קטנים עם [[השם המפורש]], שהושמו בתוך קפלי החושן של [[הכהן הגדול]], וגרמו לאותיות מסוימות שעל אבני החושן לזרוח, לאחר שאילת השאלה של הכהן, כתשובה מ[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. לדעת ה[[רמב"ם]] כלל לא היו גווילים, אלא אבני החושן עצמן נקראו "אורים ותומים".

חוקרי [[יהדות]] מודרניים כמו [[קאסוטו]] סוברים כי "אורים ותומים" הם שני גווילי קלף שבאחת מהן כתובה המילה "אורים" (מלשון "ארור") ובשנייה כתובה המילה "תומים" (מלשון "תום ואמת"), שנשלפו באופן אקראי כאשר נשאלה שאלה, וייצגו את רצון האלוהים. לפי תפיסה זו, המתבססת על פשט המקראות ועל [[תרגום השבעים]] לשמואל א' י"ד מ"א, ה"אורים ותומים" ענו תשובות של "כן" או "לא" ולא תשובות מורכבות בעלות אותיות רבות.

האזכור הראשון של "אורים ותומים" ב[[תנ"ך]] היהמפיע כשאהרוןבציווי נשאל[[אהרן הכהן]] עמולשאת את "אוריםהאורים ותומים"והתומים כ"הכהןעל הגדול".חזהו (כששירת בתפקידו כ[[ספרכהן שמותגדול]]. כ"ח ל): "{{ציטוטון|וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט '''אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים''' וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד|{{תנ"ך|שמות|כח|ל}}}}.

בגיןבעקבות מותם של [[אהרן]] ו[[משה]], [[יהושע בן נון|יהושע]] - המנהיג החדש, הונחה ללכת לכהן הגדול לקבלת ייעוץ ה"אורים ותומים" כאשר היה חפץ בעצת ה'. זה היה בניגוד למשה שלפי התנ"ך דיבר אליו ה' בצורה ישירה.

{{ציטוט|

ב[[ספר שמואל]] (א, י"ד) מסופר כאשרשכאשר באה [[חנה]] -– אימו העקרה של [[שמואל הנביא]] – למשכן להתפלל על בן, והרבתה להתפלל מבלי שקולה ישמע, אמר לה עלי: "עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך:". עללפי פיפירוש האגדה[[הגר"א]], כאשר ראה שהיאעלי שחנה מתנהגת באופן מוזר, שאל לגביה באורים ותומים, והאותיות [[ה]] [[כ]] [[ר]] [[ש]] התנוצצו והוא במקום לפענח "כְּשָׂרָה" (כלומר עקרה כמו [[שרה]]) פענח "שִׁכֹּרָה".{{הערה|קול אליהו על ספר שמואל}}.

לא תמיד האורים היו האורים עונים. כך מסופר פעמיים כי [[שאול המלך]] ניסה לשאול באורים ותומים ולא נענה, בשתי הפעמים הדבר היה בהקשר מלחמתי כנגד [[פלשתים]]. ב[[מלחמת מכמש]] שאול שואלשאל האם להמשיך במלחמה ולא מקבלקיבל תשובה. {{ציטוט|מרכאות=כן|וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים, הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל? וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא|{{תנ"ך|שמואל א' י"ד ל"ז|יד|לז}}. }}
לפני מלחמת הגלבוע שבה נהרג הוא מנסהניסה לברר את העתיד, {{ציטוט|מרכאות=כן|וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּ-ה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם '''בָּאוּרִים''' גַּם בַּנְּבִיאִם|{{תנ"ך|שמואל א' כ"ח |כח|ו'}} }} דבר שגורםשגרם לו לפנות ל[[בעל אוב|בעלת האוב]]. כך שעלעל פי תפיסת התנ"ך, אם כן, התשובה לא הייתה אוטומטית וטכנית, אלא תלויה במעשיו של האדם.

במלחמת מכמש כאשר מנסיםניסו ללכוד את האשם לשתיקת האורים ותומים נתפס [[יהונתן]].{{ציטוט|מרכאות=כן|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ|{{תנ"ך|שמואל א'|יד|מא}} י"ד מ"א}}. מאוחר יותר מסופר על [[דוד המלך]] ששואלששאל באפוד של [[אביתר הכהן]], האם אנשי [[קעילה]] שהיו משבטו יסגירו אותו והוא מקבל תשובהונענה שהם יסגירו אותו וששאול ירד, ועלובחר סמךלברוח השאלהעל הואסמך בוחרשאלה לברוחזו. (ספר {{הערה|{{תנ"ך|שמואל א פרק |כג |ט'-י"ב)|יב}} }} בפעם השנייה הואשאל שואלדוד באורים ותומים לאחר שגדוד [[עמלק]] שבה את נשותיהן ובניהם; שאלתו היתה האם לרדוף אחריואחריהם {{ציטוט|מרכאות=כן|אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ?}} והואולפי מקבלהתשובה תשובהשקיבל, {{ציטוט|מרכאות=כן|רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל}}, ולפי תשובה זו הוא דולקדלק אחר העמלקים ומצליחוהצליח להציל את כולם. (ספר {{הערה|{{תנ"ך|שמואל א' פרק |ל' |ז'-|ט')}} }}

ההתייחסות המוסכמת האחרונה בתנ"ך בקשר ל"אוריםלאורים ותומים"והתומים הייתה ב[[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]] כאשר [[בית המקדש]] ומנהגי עבודת האל הושבו על כנם בבית שני. בספר נכתב שם כי אלו שאין ביכולתם להוכיח את שורשיהם כ[[כהן|כהנים]] יצטרכו לחכות לבואו של הכהן עם ה"אוריםהאורים ותומים"והתומים לזהות את הכהנים האמיתיים, בעזרא ב' ס"ג ובנחמיה ז' ס"ה נכתב: {{ציטוטון|מרכאות=כןציטוט|ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד (כהן) הכהןלאורים לאריםולתמים|{{תנ"ך|עזרא|ב|סג}}, (לאורים)ודומה ותמיםלו (ולתמים)ב{{תנ"ך|נחמיה|ז|סה|קצר=כן}}}}.

בכת ה[[מורמונים|מורמונית]] ישקיימת התעמקותהתייחסות בנושאלאורים האורים ותומיםוהתומים, שברובה מתייחסים המורמונים אל ה"אורים ותומים"בעיקר כאל חפץ, מנגנון או מתקן. מייסד הכת [[ג'וזף סמית' הבן]] טועןטען שהשתמשכי השתמש באורים ותומים לצורך תרגום [[ספר מורמון]] מלוחות הזהב. סמית' בנוסף השתמש לכאורה ב"אורים ותומים" לשכתב חלקים בספר [[דוקטרינה ואמנה]] ("{{אנ|Doctrine and Covenants" }}<!-- ספר נוסף הקדוש לכת המורמונית), אך גם אמר זאת כדי להקל בתקציב הוצאת הספר "[[תרגום התנ"ך של ג'וסף סמית']]" (Joseph Smith Translation of the Bible) -- טענה לא ברורה וגם לא מבוססת. ניתן להחזיר לערך, בתוספת הבהרה ומקור -->. המילון לתנ"ך של המורמונים מגדיר את "אורים ותומים" כ"כלי האלוהים שסייע לבני האדם לקבל את התגלותו של אלוהים ולתרגם שפות [שונות]".{{הערה|[https://www.lds.org/scriptures/bd/urim-and-thummim Bible Dictionary - Urim and Thummim]}} מגדיר את "אורים ותומים" כ "כלי האלוהים שסייע לבני האדם להבין את התגלותו של ה' ועזר בתרגום שפות שונות".<!-- כפי הנראה לפי האמונה המורמונית, אין שום הכשרה לבחירת האורים ותומים חוץ מזאת של ה', רק כך ישנה האפשרות להכשרת אורים ותומים. -- מחקר מקורי? -->

בספר המורמונים מוזכר כי הנביאים "אֱתֶר" ו"מוֹשׁיָע"ומוֹשִׁיעַ נעזרו בכלי שנקרא "אורים ותומים" לצורך התגלות האלוהים לעמם. המורמונים טוענים ששימוש באורים ותומים הינו "עדיפות נעלה ומיוחדת ב[[נביא]] או חוזה", למרות שלא כל הנביאים, הקדושים והחוזים של התקופה העכשווית והקדומה בנצרות השתמשו באורים ותומים.

לפי המסורת הקבלית, האורים ותומים היו חפצים שנלקחו מהמקדש שבנה שלמה המלך לאחר שנרצח [[חורם אבי|חירם אבי]], בזמן ששמר על [[הקדש (הלכה)|ההקדשים]].{{מקור}} לפי האמונה הושג מחדש ה"אורים ותומים" והוחזר לאחר מכן למקדש. אמונה זאת רווחת גם באגדות [[הבונים החופשיים]] מארצות הברית.

הביטוי "אורים ותומים" ("Urim and Thummim") הוא המוטו של [[אוניברסיטת ייל]] ומופיע בתוך שלטבשלט האצולה שבסמלה. הביטוי הונחל לסמלה של אוניברסיטת ייל על ידי נשיאה לשעבר [[עזרא סטיילז]] במאה ה-18, שכפרוטסטנטי אדוק היה בעל שליטה מעולה בעברית מקראית. הביטוי מתורגם ל[[לטינית]] וכתוב על הדגל מתחת לספר העברי – “LUX ET VERITAS”, משמעשמשמעו בלטינית "אור ואמת".

בנוסףבספר "אורים'''נקמת ותומים"רוח הואהמכשף''' חפץ(The מיוחדRevenge במינוof אשרthe יוצרWizard's את העלילה המרכזית בספר חוקרי האוצרותGhost), שלמאת הסופר האמריקאי [[ג'ון בליירז]] ({{אנ|John Bellairs).}}, הספרה"אורים '''נקמתוהתומים" רוחהם המכשף'''מכשיר (Theמיוחד Revengeבמינו, ofוסביבו theנבנית Wizard'sהעלילה Ghost)המרכזית נכתב בשנת 1985 (לא תורגם לעברית)בספר.

"אורים ותומים" מופיעמופיעים גם בספר "[[האלכימאי (פאולו קואלו)|האלכימאי]]" מאת הסופר ה[[ברזיל]]אי [[פאולו קואלו]]. בספר מתואר כי "אורים ותומים" הם שתי אבנים, שחורה ולבנה, המסמלות 'כן' ו'לא' בהתאמה, ומשמשות לקבלת החלטות וקריאת אותות. הספר נכתב בשנת 1988.