זאב שטרנהל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
שורה 124:
 
===יסודות הפשיזם===
ספר זה נפתח בפרק מבוא העוסק ב"פשיזם כתרבות פוליטית חלופית" ומסתיים באחרית דבר "ממשבר של תרבות למשבר פוליטי". הוא יצא לראשונה בצרפתית ב-1989, מהדורה שנייה ראתה אור ב-1998 וב-2010 עתידה לצאת מהדורה חדשה. הספר תורגם לעברית, אנגלית, (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון ב-1994), איטלקית, ספרדית, גרמנית, פורטוגזית וכעת הוא בתהליכי תרגום לבולגרית. [http://books.google.co.il/books?id=hnv0F88nLawC&dq=%22Zeev+Sternhell%22&printsec=frontcover&source=bl&ots=YrkLcznuuQ&sig=MoHxyipnwN9bM3Uta_MWekf29fU&hl=iw&ei=v6aVStrKEo_SmgOk5vGmAQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=8#v=onepage&q=&f=false הוא נמצא גם און-ליין ברשת.] באנגלית ובצרפתית הוא קרוי: "לידת האידאולוגיה הפשיסטית" . שטרנהל כתב את הספר הזה בשיתוף עם שניים מתלמידיו: [[מריו שניידר]], היום פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית וראש המחלקה למדע המדינה וד"ר [[מאיה אשרי]].
 
הספר מתרכז בתקופה שמן סוף המאה ה-19 עד למלחמת העולם הראשונה, והוא עוקב אחרי התגבשותה של האידאולוגיה הפשיסטית בצרפת ובאיטליה. המחברים מצביעים על החשיבות המכרעת של הרוויזיה של המרקסיזם שעשה אותה [[ז'ורז' סורל]] הצרפתי, אבל שפותחה ומומשה באיטליה והפכה לכוח פוליטי בקרב ה[[סינדיקליזם]] המהפכני האיטלקי. [[מוסוליני]], מנהיג השמאל המהפכני במפלגה הסוציאליסטית האיטלקית ועורך יומונה "[[אוונטי!]]" התפתח בשולי הסינדיקליזם המהפכני והיה לשותף לרוויזיה האנטי-רציונליסטית של המרקסיזם. המחברים מראים איך עוד בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה החל מוסוליני מתנתק מהמרקסיזם ומתקרב למורדים הסורליאנים שגורשו בהדרגה מהמפלגה הסוציאליסטית והיו לכוח עצמאי. כאן היה השלב המכריע: עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, תוך כדי תהליך הרוויזיה של המרקסיזם הגיעו הסורליאנים למסקנה המהפכנית שאין אלטרנטיבה לקפיטליזם, אבל יש אלטרנטיבה לתכנים האינטלקטואלים של הליברליזם. כלומר, הם הפרידו בין הקפיטליזם לליברליזם; את הקפיטליזם, השוק החופשי והרכוש הפרטי הם קיבלו מתוך תפישה שאין אלטרנטיבה לקפיטליזם, אבל את החופש הפוליטי, את הערכים האינטלקטואלים והמוסריים של הליברליזם, את [[זכויות האדם]] הם חיסלו. בעת ובעונה אחת הם גילו גם את כוחה של הלאומיות.