מגילת האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים
מ עיצוב
שורה 18:
מגילת האו"ם, אשר מהווה את הכלי החוקתי שמפרט את זכויותיהן וחובותיהן של כלל המדינות החברות בו, ומבססת את מבנה הארגון וההליכים על פיהם הוא פועל, מורכבת ממבוא ומ-19 פרקים המחולקים כל אחד לסעיפים:
* פרק א' – מטרות ועקרונות. הפרק מפרט את מטרות האו"ם ועקרונותיו, לרבות שמירת השלום והביטחון העולמיים.
:מטרות האו"ם, כפי שהוגדרו במגילה, הן: נקיטת צעדים קולקטיביים יעילים למניעה והסרה של איומים על השלום, דיכוי מעשי תוקפנות או הפרות אחרות של השלום, פעולה בדרכי שלום ובהתאם לעקרונות של הצדק והמשפט הבינלאומי, תיקון או יישוב סכסוכים או מצבים בינלאומיים העלולים להוביל להפרת השלום;
:כמו כן פיתוח יחסי ידידות בין עמים המבוססים על כבוד לעיקרונות שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של עמים, נקיטת אמצעים מתאימים אחרים כדי לחזק את השלום אוניברסלי; שאיפה להשגת שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות כלכליות, חברתיות, תרבותיות או הומניטריות, ובקידום ועידוד הכבוד לזכויות אדם ולחירויות בסיסיות לכולם ללא הבדל גזע, מין, לשון ודת; התחייבות להיות מרכז ליצירת הרמוניה בין הפעולות של מדינות בהשגת מטרות משותפות אלו.
* פרק ב' – [[מדינות החברות באומות המאוחדות|חברות]]. הפרק קובע את הקריטריונים לחברות בארגון.
:לפי המגילה, החברות באו"ם פתוחה לכל המדינות שוחרות-השלום המקבלות על עצמן את החובות הכתובות במגילה הנוכחית, אשר הארגון ראה כי הן יכולות ורוצות להוציאן לפועל. קבלתה הסופית לארגון של כל מדינה החפצה להצטרף לאומות המאוחדות תלויה באישורה של העצרת הכללית, שתקבל החלטה ע"פ המלצותיה של מועצת הביטחון.
* פרק ג' – גופי האו"ם. הפרק מפרט את גופי האו"ם
* פרק ד' – [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|העצרת הכללית]]
:באפשרות העצרת הכללית לקיים דיון בכל עניין ובכל שאלה המוזכרים באמנה הנוכחית או קשורים אליה, למשל: העצרת יכולה לדון בכל שאלה הנוגעת לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, בנוסף העצרת יכולה להמליץ למועצת הביטחון לדון במצבים אשר עלולים לסכן את השלום או הביטחון הבינלאומי.
* פרק ה' – [[מועצת הביטחון]]
* פרק ו' – יישוב סכסוכים בדרכי שלום
שורה 42:
 
==ישראל ומגילת האומות המאוחדות==
סעיף 80 בפרק 12 למגילה, עליו נאבקו המשלחות הציוניות בוועידת סן פרנסיסקו אל מול המשלחות הערביות, נזכר ב[[דו"ח אדמונד לוי]] ככזה הקובע את "העיקרון של ההכרה בהמשך תוקפן של זכויות קיימות של מדינות ועמים שנרכשו מכוח המנדטים למיניהם, כולל כמובן אותן הזכויות של היהודים מכוח המסמכים המפורטים לעיל ([[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]]) להתיישב בשטחי ארץ ישראל"{{הערה|ראו [http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf '''מעמד שטחי יהודה ושומרון מנקודת ההשקפה של המשפט הבינלאומי'''] עמ' 11, מתוך דו"ח על מעמד הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי)}}.
 
ב[[מגילת העצמאות]] של ישראל, נכתב: {{ציטוטון|מדינת ישראל [...] תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות}}.