קרני רנטגן – הבדלי גרסאות

בשנות החמישים של [[המאה ה-19]] ערכו פיזיקאים גרמנים ניסוי בהעברת [[חשמל]] ב[[ריק]]. הם קבעו שתי לוחיות מתכת בשני קצותיה של שפופרת חתומה שנשאב ממנה, בקירוב, כל ה[[אוויר]]. לאחר מכן חיברו את שני קצותיה של השפופרת לסוללה חשמלית ובקצה השפופרת הקרוב ללוח השלילי (קתודה) הופיע זוהר ירוק. ב-[[1886]] כונתה תופעה זו על ידי אויגן גולדשטיין בשם "[[שפופרת קתודית|קרני קתודה]]". ב-[[1892]] גילה [[פיליפרופיליפ לנארד]] שהקרניים יכולות לעבור דרך לוח [[אלומיניום]] דק, עד לכשמונה ס"מ באוויר.