גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 20388356 של 79.178.131.172 (שיחה) |
Netanel488 (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 27:
===שנות השבעים===
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ו[[דן פנורמה תל אביב|דן פנורמה]]. ב[[ירושלים]], בה הייתה עד שנות השבעים קיימת מדיניות של שמירה על קו רקיע נקי מגורדי שחקים, נבנה [[מלון קראון פלזה ירושלים|מגדל קראון פלאזה]] ([[1973]])
ב[[חיפה]] הוקם בשנת [[1978]] [[מגדל אשכול]], שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת [[2002]] לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של [[אוניברסיטת חיפה]], היה מגדל ה[[אוניברסיטה]] הגבוה ביבשת [[אסיה]] עד שנת [[1989]], והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או [[הקריות]].
===שנות השמונים===
[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו [[דיזנגוף סנטר]] ומגדליו, [[מגדל דניאל פריש]], [[מגדל מרגנית]] ב[[מחנה רבין|קריה]] שבתל אביב, מגדל [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]], וכן מגדלי פנורמה על [[הכרמל]] בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה
===שנות ה-90 ושנות ה-2000===
שורה 39:
לשם השוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד [[1998]] נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים [[1999]] ו-[[2000]], עם שגשוג ענפי ה[[היי טק]] וענפים אחרים, הסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.
לקראת סוף שנת 2000, עם התנפצות [[בועת האינטרנט]] והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת [[האינתיפאדה השנייה]], ותחת השפעת [[פיגועי 11 בספטמבר]] ב-[[2001]], נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה הקפאת התוכנית לבניית [[מגדל אגד]],
החל משנת [[2005]], עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך.
עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של [[התחדשות עירונית]] בערים, מביא להתרבות גורדי שחקים מסוגים שונים בכל הערים הגדולות לאורך העשור השני של המאה ה-21 ובעתיד הנראה לעין.
===מגמת פיתוח למגורים בלבד===
שורה 47 ⟵ 49:
אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]], הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות ב[[פרוור]]ים. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת [[מגדלי צמרת]] ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית [[פארק צמרת]].
פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים.
==
פולקלור{{חלונית
|כותרת =
|רוחב=250px
| |||