גנוסיס – הבדלי גרסאות

לעומת זאת בגנוסטיקה, האל הינוהוא אורגני, מכלול כוחות שמצויים בזיקה ודינמיקה מתמדת שפירושה גם תולדות. האל הוא ישות מתפתחת, מסתעפת ומעמידה תולדות והדימוי שלו הוא כשל עץ הפוך, ששורשו למעלה והוא מסתעף וצומח כלפי מטה ונושא פרי. באגדות מספרים על הציפורים שדרות בין ענפיו של העץ, אשר הן למעשה נשמות בני האדם. דימוי זה של אילן הפוך נעשה לבן בית בעולם הקבלי, אין כמעט ספר קבלי אחד שלא מכיל הסבר או דימוי של העץ{{מקור}}.

הראשונה היא מלכותו של 'האל הטוב' האל "הבלתי נשחת", האל הטוב הינוהוא השורש הנעלם של האילן הגנוסטי, הוא אל [[טרנסדנטיות|טרנסדנטי]] שמבטא את השלמות האידאלית בה הוא מתגלה, כאלוהי הרוחות והנשמות.

זהו המופע הראשון של [[אנטישמיות]] מטאפיזית, היות שחלקם של הגנוסטיקנים זיהו את דמיורגוס עם אלוהי היהדות ואלוהי התנ"ך שברא את העולם. אך הוא לא רק ברא את העולם, אלא גם העניק לו את ה[[תורה]] - שאינה רוחנית ומטפיזית גרידא, אלא מכוונת לעולם הגשמי ולחיי המעשה הגופניים. מכאן שחוקיות העולם והתורה הינם מקבילים זה לזה. מכך יוצא שהתורה היא פרי הביאושים של הדמיורגוס ומעין 'מעשה שטן', שיש לפרשה באופן קונספירטיבי, ויש לעקור אותה ואת נושאיה מהעולם.

על פי התפיסה הגנוסטית [[ישו]] הינוהוא למעשה שליח של האל הטוב והישויות הרוחניות, שתפקידו להביא גאולה באמצעות הענקת הידיעה על אמיתת העולם כפי שנתפס בעיני הגנוסטים. בשל אופיו המתועב של העולם, לא יכול להיות שהגואל ישו הטהור והמואר היה בקשר כל שהוא עם החומריות של העולם, ולכן אימו שימשה כצינור בלבד להבאתו לעולם, כאשר היא לא נותנת בו משהו מעצמה, והוא רק לבש צורת אדם וגם צליבתו הייתה מדומה אבל לא באמת. רעיון הגאולה קשור לא רק בידיעת המיתוס הגנוסטי, אלא גם שימוש בנוסחאות מאגיות, כדי שלנשמה לאחר מותה תהיה את האפשרות לכפות על הארכנוטים לאפשר לה מעבר חופשי אל האלוהים.

פולמוסים עם הגנוסטים היו בנושאים נוספים כמו ההשגחה. הגנוסטים לא האמינו בהשגחת האלוהים בעולם, בשל אמונתם שהאל הטוב הינו טרנסצדנטלי ומנותק מהחיים והעולם וקיים רק בעולם אידאות רוחני. (בבלי, ברכות יב ב ) שחז"ל כמענה יחסו להם את הפסוק "אמר נבל בלבו - אין אלהים, השחיתו התעיבו עלילה, אין עושה טוב" (תהילים יד א). כמובן שאם האל הטוב אינו קשור לעולם ואינו מצווה על המצוות, הרי שאין משמעות לקיום מצוות, דבר הנקרא בשפת חז"ל "קיצוץ בנטיעות", ולא זו בלבד אלא שאם המצוות ניתנו מהאל הרע, אפשר אף ללעוג ולזלזל להם. במקום נוסף הגנוסטים מתוארים כמי שכופרים ב[[תחיית המתים]] וסוברים ש[[עולם הבא]] הוא עולם הנשמות בלבד, בשל תפיסתם שעצם קיומו של העולם הוא ברוע, ואין שום שכר בהמשך החיים עלי אדמות. (בבלי, סנהדרין צ ב). לנושא זה קשורה גם המחלוקת על בחירת ישראל. בעוד שבתורה, בחז"ל וביהדות הרבנית נתפס עם ישראל כעם בחירה; ובעוד שהנצרות הממסדית טענה [[תאולוגיית החילופין|שהבחירה עברה מ'ישראל שבבשר לישראל שברוח']]; טענו הגנוסטיקאים שהדמיורגוס, האל המרושע שמרד באל העליון הטהור והטוב, הוא שבחר את עם ישראל והשתמש בו כזרועו הארוכה עלי אדמות במלחמתו. כך, ניתן לראות בגנוסטיקה מרכיב מובהק של שנאת ישראל הקדומה.

לדעת החוקרים, תקומת הגנוסיס לתחיהלתיחיה באותו מקום ובאותו זמן שבהם הופיעה הקבלה איננה מקרית.

התפישה כי הקבלה הושפעה עמוקות מן הגנוזיס, קיבלה ביטוי נרחב במחקריהם של [[גרשום שלום]] ותלמידיו. ברם [[משה אידל]], שהינומחוקרי ממוביליהקבלה מחקר הקבלההמובילים כיום, אינו מקבל הנחה זו, וטוען כי לא מצינו שום ראיה מובהקת להשפעה מעין זו. המחלוקת על זיקת הגנוזיס והקבלה, הינההיא חלק ממכלול רחב יותר, של שאלת מקוריותה של הקבלה במסורת היהודית: בעוד שלדעת שלום ותלמידיו הקבלה צמחה כמעט יש מאין במאה השלוש עשרה בספרד, אידל וחוקרים נוספים מצביעים על שורשיה הקדומים של הקבלה, כשרשרת ארוכה מן המקרא דרך חז"ל ועד למאה השלוש עשרה בספרד. לפיכך, לדעתם, אין לדבר דווקא על השפעה מבחוץ, כאשר ניתן לאתר את שורשי התופעה מתוך המסורת עצמה.