פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5 בתים, לפני שנתיים
מ
ניקיון פרמטרים בתבנית ציטוט (דיון)
לאחר הוצאתו להורג התפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-[[15 באוגוסט]] 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא, שהעבירו לשלטונות המנדט ב[[ירושלים]], אשר אישרו את שיגורו לעיתון. במכתב כתב:
 
{{ציטוט|תוכן=הנני מבקש מכם לפרסם את השורות הבאות אחרי מותי. בקשתי האחרונה היא מהציבור העברי בארץ ובגולה לא לעשות שום מעשים היכולים להביא למעשי אלימות ופורענות בקשר עם התלייה שלי.{{ש}} כדי להימנע שלא ינצלו את ההזדמנות הזאת אנשים ידועים [=כלשהם] למעשי פרובוקציות היכולים לגרום לשפיכת דמי אנשים חפים מפשע, הנני מודיע שאין לי שום קשר עם התנועה הזאת ולפי השקפתי הנני מתנגד לטרור ולשפיכת דם.{{ש}} את המקרה שלי חושב אני לשגיאה פרטית ברגע שטירוף הדעת תקף אותי. אני מתחרט למעשה [=על המעשה] בכל לבי ומקבל עלי את גזר הדין ברצון.{{ש}} דרישת שלום לכל החברים ברמת-גן ושכונת בורכוב. תסלחו בעד זה שבגדתי בחינוך ובתנועה שלנו.{{ש}} '''אל תלכו בעקבותי!'''
{{ציטוט||תוכן=
הנני מבקש מכם לפרסם את השורות הבאות אחרי מותי. בקשתי האחרונה היא מהציבור העברי בארץ ובגולה לא לעשות שום מעשים היכולים להביא למעשי אלימות ופורענות בקשר עם התלייה שלי.{{ש}} כדי להימנע שלא ינצלו את ההזדמנות הזאת אנשים ידועים [=כלשהם] למעשי פרובוקציות היכולים לגרום לשפיכת דמי אנשים חפים מפשע, הנני מודיע שאין לי שום קשר עם התנועה הזאת ולפי השקפתי הנני מתנגד לטרור ולשפיכת דם.{{ש}} את המקרה שלי חושב אני לשגיאה פרטית ברגע שטירוף הדעת תקף אותי. אני מתחרט למעשה [=על המעשה] בכל לבי ומקבל עלי את גזר הדין ברצון.{{ש}} דרישת שלום לכל החברים ברמת-גן ושכונת בורכוב. תסלחו בעד זה שבגדתי בחינוך ובתנועה שלנו.{{ש}} '''אל תלכו בעקבותי!'''
::שלום לכולכם.
:::מרדכי שוארץ
:::בית-הסוהר, עכו, 15.8.38|מקור={{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב ל"דבר" מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}
|מקור={{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב ל"דבר" מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}
 
עם זאת, לפני מותו כתב שוורץ: {{ציטוט|תוכן="האמינו לי, אינני מצטער על מה שהיה. אלוהי ישראל, בוחן לבבות, יודע עד כמה צריך היה הערבי הזה להיהרג. הוא קפץ משמחה כשסיפר על ההרוגים בכרכור, התפאר שיהרוג את כל הילדים והנשים בתל אביב. לא יכולתי לשמוע את דבריו ונקמתי בשביל אחי שנהרגו אותו יום. כך היה עושה כל יהודי שהיה שומע התעללות זאת מפי ערבי."|מקור={{נזכור את כולם|506521|מלא=כן}}}}.
עם זאת, לפני מותו כתב שוורץ: {{ציטוט||תוכן=
"האמינו לי, אינני מצטער על מה שהיה. אלוהי ישראל, בוחן לבבות, יודע עד כמה צריך היה הערבי הזה להיהרג. הוא קפץ משמחה כשסיפר על ההרוגים בכרכור, התפאר שיהרוג את כל הילדים והנשים בתל אביב. לא יכולתי לשמוע את דבריו ונקמתי בשביל אחי שנהרגו אותו יום. כך היה עושה כל יהודי שהיה שומע התעללות זאת מפי ערבי."|מקור={{נזכור את כולם|506521|מלא=כן}}}}.
 
מרדכי שוורץ לא נמנה בדרך-כלל עם [[עולי הגרדום]]: הוא רצח כעניין אישי, ולא כנציג של מחתרת הפועֵל בשליחותה ("ההגנה" התנערה ממנו לחלוטין, גם בזמן המשפט וגם אחרי התלייה, ועד היום, מעולם לא ראתה במעשהו מעשה שלה). גם במשפטו לא ניסה שוורץ להציג את הרצח כפעולה לאומית או כפעולה של ארגון "ההגנה", אלא טען שמדובר בתאונה (בית-המשפט קבע שהרצח היה תוצאה של נקמה), זאת בניגוד לעולי הגרדום, אשר פעלו בשליחות ארגוניהם, מעולם לא התכחשו למעשיהם, ואף הפכו את אולם המשפט עצמו לזירת מאבק מדיני. שוורץ נשפט (מרצונו) בבית המשפט לפשעים חמורים (ולא ב[[בית דין צבאי]]) כרוצח פלילי רגיל (הוא קיווה שכך יוכל לזכות להקלה בעונש).
1,216,406

עריכות