צ'לו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה של הצ'לו: ישנה מילה עברית אותה ראוי לכתוב בריבוי העברי אך לא כך אם השם האיטלקי- ראו קונצ'רטו-קונצ'רטי
ביטול גרסה 20431569 של 213.8.204.1 (שיחה)
שורה 14:
==היסטוריה של הצ'לו==
 
הצ'לו פותח בצפון [[איטליה]] במהלך [[המאה ה-17|המאה ה־17]] מ[[כינור בס|כינור הבס]] שרווח החל מהמחצית השנייה של [[המאה ה-15|המאה ה־15]] והיה בין היתר גדול מהצ'לו. ב־[[1660]] פותחו "מיתרי גיד מלופפי מתכת" (מיתרי כלי הקשת היו עשויים ממעי בהמות המונח המקובל "מיתרי גיד"), פיתוח זה איפשר שימוש נוח ומדויק בצלילים הנמוכים בכלים בעלי גוף תהודה קטן יותר לעומת מיתרי הגיד הקודמים. שלב משמעותי בהתפתחות היה במחצית השנייה של המאה בכלים בעלי הגוף המוקטן שבנה [[אנטוניו סטרדיווארי]]. כאמור ישנן דוגמאות לכלים הדומים מאוד לצ'לו המודרני, עד כדי הגדרתם כצ'לו לכל דבר, כבר מייצורו של סטרדיוואריוס, אך רק במחצית השנייה של [[המאה ה-18|המאה ה־18]], עם התמסדות התזמורות הראשונות התקבעה צורתו של הצ'לו וגודלו. צ'לילואות מתקופת הבארוק שונים אלה מאלה בגדלם, ונבדלים מהכלי המודרני במספר מאפיינים טכניים (זווית צוואר הכלי, גובה הגשר, גלם המיתרים) המתרגמים בעיקר למתח המיתרים, המאפשר בכלי המודרני צליל עוצמתי יותר, ועיצוב (למשל הוספת רגלית למשען הצ'לו במקום החזקתו על [[שוק (איבר)|שוק]]י הנגן) המאפשר נגינה נוחה פחות במהלכים מוזיקליים מסוימים.
 
בתחילה ניגנו בכינור הבס המוקטן (או הצ'לו המוקדם) בדומה לאחיזת ה[[כינור]] וה[[ויולה]], ולמעשה היה זה אחד המאפינים המבחינים בינו ובין ה[[ויולה דה גמבה]] ומשפחת כלי ה[[ויול]], שבכולם, גם בבעלי גוף התהודה הקטן, מנגנים במאונך בדומה לאחיזת הצ'לו המודרנית. מאפיינים מבחינים נוספים בין משפחת הויול למשפחת ה"ויולה דה בראציו"{{הערה|מ[[איטלקית]]: Viola Da braccio, "ויולת הזרוע"}} הם היעדר הסריגים מהשחיף, מספר המיתרים הקטן (4 מיתרים כמו גם גרסת 5 מיתרים) וצורת גוף התהודה השונה. כאמור אם הצ'לו המודרני נשען על הקרקע, הצ'לו הקלאסי נאחז בין שוקי הנגן, הצ'לו המוקדם מאמצע תקופת הבארוק נאחז בניצב לעצם הבריח ולכתף. גישה זו לנגינה שוחזרה מציורים תקופתיים על ידי [[סיגיסוולד קאוקן]], ואומנם נראה שלא האריכה ימים, ובשיאו של הבארוק הצ'לו שהיה עודו "כלי חדש" כבר נאחז במאונך בין שוקי הנגן.