אליהו כי טוב – הבדלי גרסאות

נולד בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] (בעת הולדתו ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]), לרחל ולמיכאל מוקוטובסקי, מחסידי הרב [[צדוק הכהן מלובלין]]. בילדותו עברה המשפחה לעיירה [[אופולה לובלסקי]]. בהיותו כבן 17 שנה עקר ל[[ורשה|וורשה]], שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי [[אגודת ישראל]] בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים ב[[תלמוד]] ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב [[יוסף ביגון]], ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל [[יאנוש קורצ'אק]].

נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של [[אלכסנדר זושא פרידמן]] ומיד לאחר מכן בשנת [[ה'תרצ"ו]] ([[1936]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף ל[[פועלי אגודת ישראל]] ('''פא"י'''). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת '''[[פאג"י]]''' (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל){{הערה|{{המשקיף||בועידת הנוער האגודתי|1946/04/19|00618}}}}. במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת [[שם עט|כינויים שונים]] בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם ב[[שם ספרותי|שמו הספרותי]] '''אליהו כי טוב''', אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.