אליהו כי טוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Motyshif (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==תולדות חייו==
נולד בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] (בעת הולדתו ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]), לרחל ולמיכאל מוקוטובסקי, מחסידי הרב [[צדוק הכהן מלובלין]]. בילדותו עברה המשפחה לעיירה [[אופולה לובלסקי]]. בהיותו כבן 17 שנה עקר ל[[ורשה|וורשה]], שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי [[אגודת ישראל]] בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים ב[[תלמוד]] ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב [[יוסף ביגון]], ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל [[יאנוש קורצ'אק]].
 
נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של [[אלכסנדר זושא פרידמן]] ומיד לאחר מכן בשנת [[ה'תרצ"ו]] ([[1936]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף ל[[פועלי אגודת ישראל]] ('''פא"י'''). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת '''[[פאג"י]]''' (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל){{הערה|{{המשקיף||בועידת הנוער האגודתי|1946/04/19|00618}}}}. במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת [[שם עט|כינויים שונים]] בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם ב[[שם ספרותי|שמו הספרותי]] '''אליהו כי טוב''', אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.
 
בשנת [[ה'תש"א]] הקים את [[בית ספר|בית הספר]] החרדי לבנים "שילה" וניהל אותו כשמונה שנים.
 
בבחירות לאסיפה המכוננת, הכינו חוגי פאג"י רשימה נפרדת מהחזית הדתית בה שולבה [[אגודת ישראל]], ונעשו מאמצים למנוע ריצה נפרדת{{הערה|{{חרות||מרכז אגודת ישראל חייב את המורדים|1948/12/29|00403}}}}, בעקבותיהם הוצע שמוקוטובסקי יוצב במקום השני מטעם אגודת ישראל בחזית הדתית. לכך לא הסכים לוין והודיע על התפטרותו{{הערה|{{||הרב י. מ. לוין הודיע שלא יעמיד מועמדותו לבחירות|1948/12/31|00615}}}}. בעקבות זאת, נמנע שילובו של מוקוטובסקי בחזית והוא עמד בראש הרשימה החרדית{{הערה|{{על המשמר||21 רשימות־מועמדים לאסיפה המכוננת|1949/01/07|00105}}}}, שלא עברה את אחוז החסימה.
בשנת [[1951]] עמד בראש רשימת "[[אמוני ישראל]]" ל[[הכנסת השנייה|כנסת השנייה]]. שמונה עשרה שנה לאחר עלייתו לישראל התאכזב כי-טוב מן העסקנות הציבורית ופרש מכל פעילות פוליטית. יסד [[הוצאת ספרים]] קטנה בשם "א", דרכה פרסם את ספריו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר ב[[כתיבה]] וב[[עריכה]]. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".
 
בסוף שנת 1950 חבר לחבר הכנסת [[מאיר דוד לוינשטיין]] בדרישה לכינוס ועידה ארצית של אגודת ישראל נגד ההתנהלות של הנהגת אגודת ישראל, בין השאר בטענות על בזבוז כספים על עיתון [[המודיע]]{{הערה|{{הצופה||נסיון פוטש במרכז אגו"י|1951/01/01|00119}}}}. המהלך לא צלח ומוקטובסקי וחבריו הורחקו מהמפלגה{{הערה|{{דבר||נסיון למרד במרכז אגודת ישראל|1951/01/02|00109}}}}{{הערה|{{חרות||ופילוג בלתי נמנע בשורות אגודת ישראל|1951/03/27|00108}}}}{{הערה|{{דבר||מהחלטות ועידת אגודת ישראל|1951/04/12|00121}}}}. בשנת [[1951]] עמד בראש רשימת "[[אמוני ישראל]]" ל[[הכנסת השנייה|כנסת השנייה]]{{הערה|{{חרות||גוש דתי נגד החזית הדתית|1951/04/10|00410}}}}{{הצופה||פאג"י לדין תורה עם האגודה|1951/07/11|00404}}}}, שגם היא לא עברה את אחוז החסימה{{הערה|{{מעריב||המועמד ששידר ברמקול|1951/08/03|00500}}}}. שמונה עשרה שנה לאחר עלייתו לישראל התאכזב כי-טוב מן העסקנות הציבורית ופרש מכל פעילות פוליטית. יסד [[הוצאת ספרים]] קטנה בשם "א", דרכה פרסם את ספריו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר ב[[כתיבה]] וב[[עריכה]]. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".
 
==מספריו==