אמבט מרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 4:
בשיטת התכה זו משתמשים להכנת [[רוטב|רטבים]] והתכת [[שוקולד]] ו[[חמאה]]. היתרון שבהתכת חומרים בסיר בן מארי הוא שחום המים מתיך את החומרים. [[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] של המים נמוכה יחסית והחום מועבר דרכם אל הכלי שבו מותכים החומרים באיטיות, בניגוד להתכה בסיר על [[אש]] ישירה שעשויה לשרוף את המרכיבים. היתרון בולט כאשר יש צורך לשלב [[ביצה (מזון)|ביצים]] ב[[מתכון]]. מעל אש ישירה הביצים ייקרשו, ואילו באמבט מרים הביצים יתחממו לאט יותר וישולבו בתוך העיסה באופן אחיד.
 
"'''תבשיל של מלכים"'''
ב[[תקופת ימי הבינייםhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D?wprov=sfla1]] היה מנהג המלכים לבשל בשיטה זו.
כך מופיע בספרו של [[רבינו תםhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D?wprov=sfla1]]'ובשל מבושל, תרתי למה לי, בחדא סגי או בשל או מבושל, ובאחד מהם אני מבין, ושניהם לשון בישול נינהו. אלא בכלי בתוך כלי שלוקחים יורה גדולה ומשימין בה מים, ובתוך אותה יורה משימים קדרה ובתוכה הבשר ואין בה מים, והפנימית שואבת המים מן החיצונה, ומתבשל הבשר שבקדרה הפנימית ע”י המים שבחיצונה, וכן מנהג תבשיל של מלכים, וזהו בשל מבושל, כלומר מתבשל כלי בתוך כלי, אפילו כי האי גוונא אסרה אותו תורה, ועל זה אמר ובשל מבושל'.{{1.חידושין על התורה לרבינו תם ובית מדרשו מכון אופק עמוד עא.}}.