אמבט מרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
בשיטת התכה זו משתמשים להכנת [[רוטב|רטבים]] והתכת [[שוקולד]] ו[[חמאה]]. היתרון שבהתכת חומרים בסיר בן מארי הוא שחום המים מתיך את החומרים. [[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] של המים נמוכה יחסית והחום מועבר דרכם אל הכלי שבו מותכים החומרים באיטיות, בניגוד להתכה בסיר על [[אש]] ישירה שעשויה לשרוף את המרכיבים. היתרון בולט כאשר יש צורך לשלב [[ביצה (מזון)|ביצים]] ב[[מתכון]]. מעל אש ישירה הביצים ייקרשו, ואילו באמבט מרים הביצים יתחממו לאט יותר וישולבו בתוך העיסה באופן אחיד.
 
ב[[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה מנהג המלכים לבשל בשיטה זו. כך כותב רבינו [[רבנו תם|תם]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רבינו תם|שם=חידושים על התורה לרבינו תם ובית מדרשו|מו"ל=מכון אופק|שנת הוצאה=תשעז|עמ=עא}}}} מבושל, תרתי למה לי, בחדא סגי או בשל או מבושל, ובאחד מהם אני מבין, ושניהם לשון בישול נינהו. אלא בכלי בתוך כלי שלוקחים יורה גדולה ומשימין בה מים, ובתוך אותה יורה משימים קדרה ובתוכה הבשר ואין בה מים, והפנימית שואבת המים מן החיצונה, ומתבשל הבשר שבקדרה הפנימית ע”י המים שבחיצונה, וכן מנהג תבשיל של מלכים, וזהו בשל מבושל, כלומר מתבשל כלי בתוך כלי, אפילו כי האי גוונא אסרה אותו תורה, ועל זה אמר ובשל מבושל'.
 
מקור השיטה הוא ב[[אלכימיה]], שבה היה צורך בחימום איטי של [[נוזל]]ים והמסת [[אבקה|אבקות]] שונות. המצאת השיטה מיוחסת ל[[מרים היהודייה]], אלכימאית מן [[העת העתיקה]].