אמבט מרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
בשיטת התכה זו משתמשים להכנת [[רוטב|רטבים]] והתכת [[שוקולד]] ו[[חמאה]]. היתרון שבהתכת חומרים בסיר בן מארי הוא שחום המים מתיך את החומרים. [[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] של המים נמוכה יחסית והחום מועבר דרכם אל הכלי שבו מותכים החומרים באיטיות, בניגוד להתכה בסיר על [[אש]] ישירה שעשויה לשרוף את המרכיבים. היתרון בולט כאשר יש צורך לשלב [[ביצה (מזון)|ביצים]] ב[[מתכון]]. מעל אש ישירה הביצים ייקרשו, ואילו באמבט מרים הביצים יתחממו לאט יותר וישולבו בתוך העיסה באופן אחיד.
ב[[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה מנהג [[מלכים|המלכים]] לבשל בשיטה זו. כך מתאר רבנו [[רבנו תם|תם]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רבינו תם|שם=חידושים על התורה לרבינו תם ובית מדרשו|מו"ל=מכון אופק|שנת הוצאה=תשעז|עמ=עא}}}} 'לוקחים יורה גדולה ומשימין בה מים, ובתוך אותה יורה משימים קדרה ובתוכה הבשר ואין בה מים, והפנימית שואבת המים מן החיצונה, ומתבשל הבשר שבקדרה הפנימית ע”י המים שבחיצונה, וכן מנהג תבשיל של מלכים'. לעומתו [[אברהם אבן עזרא|רבי אברהם אבן עזרא]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=אבן עזרא|שם=אברהם|מו"ל=|שנת הוצאה=|כרך=שמות יב פסוק ט.}}</ref> מתאר את השיטה באופן שונה 'מאכל המלכים על דרך המשקיות, כי יושיבו על האש כלי נחשת רחב, וימלאו חציו מים, וכאשר ירתיחו המים ישימו סיר הבשר עם מים קרים מעל המים הרותחים, וככה יתבשל הבשר. וזה המאכל מועיל יותר מכל המאכל אשר יהיה קרוב אל האש'.
מקור השיטה הוא ב[[אלכימיה]], שבה היה צורך בחימום איטי של [[נוזל]]ים והמסת [[אבקה|אבקות]] שונות. המצאת השיטה מיוחסת ל[[מרים היהודייה]], אלכימאית מן [[העת העתיקה]].
| |||