אנרכיזם – הבדלי גרסאות

באופן כללי, אנרכיסטים תומכים ב[[פעולה ישירה]] ומתנגדים לבחירת נציגים. רוב האנרכיסטים מרגישים כי הבאתו של שינוי אמיתי אינה אפשרית באמצעות קיום בחירות, ורבים טוענים כי השתתפות בבחירות הינה שוות ערך להכרה במוסד המדינה{{הערה|1=Peacott, Joe, [http://world.std.com/~bbrigade/badbsd8.htm "Voting Anarchists: An Oxymoron or What?"]}}.בעוד שאחרים קוראים לגישה פרגמטית יותר, כולל השתתפות ב[[משאל עם|משאלי עם]]{{הערה|1=[http://flag.blackened.net/revolt/ws/2002/ws69/referendum.html Thinking about anarchism - Referendums] Workers Solidarity No 69, published in March 2002 ''retrieved 7 September 2006''}}.

פעולה ישירה עשויה להיות אלימה או בלתי אלימה. למרות שכמה אנרכיסטים מאמינים שאלימות הינה מוצדקת כדי להפיל את השיטה החברתית הסמכותנית הקיימת, רוב האנרכיסטים מתנגדים ל[[טרור]] ורואים בו דבר סמכותני. [[מיכאל באקונין]] ו[[אריקו מלטסטה]], כתבו שאלימות הינההיא הכרחית בזמן מהפכה, אבל דחו את הטרור כאנטי-מהפכני{{הערה|1=באקונין, [http://www.marxists.org/reference/archive/bakunin/works/1869/program.htm "The Program of the International Brotherhood"] (1869) ומלטסטה, [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm "Violence as a Social Factor"] (1895).}}.

רוב המסורות האנרכיסטיות דוחות את ה[[קפיטליזם]], כמו גם את ה[[מדינה]]. הן רואות בקפיטליזם דבר סמכותני, כפייתי, ונצלני ומאשימות אותו בפגיעה בסביבה ורווחת האדם. [[אנרכו קפיטליזם|אנרכו קפיטליסטים]], ורוב האנרכיסטים האינדיבדואליסטים, לעומת זאת, רואים בהון פרטי וברכוש דברים טבעיים ומרכזיים לחברה חופשית. היות שהם מאמינים שקפיטליזם הינו טבעי וספונטני, הביטול שלו יצריך מדינה כפייתנית או אלימות פרטית, ולכן הביטול של מוסד ההון והרכוש נתפש כדבר לא רצוי לאנרכיה.

"המקור של התפיסה האנרכיסטית את החברה" נעוץ ב "הביקורת... כנגד ההתארגנויות ההיררכיות והתפיסות הסמכותניות של החברה" ולא סתם התנגדות פשוטה למוסד המדינה או לממשלה{{הערה|1='''Anarchism''', p. 158}}. הם טוענים כי עבודה בשכר היא היררכית וסמכותנית מטבעה וכתוצאה מכך לא ייתכן קפיטליזם אנרכיסטי{{הערה|1=Morris, Brian, ''Anthropology and Anarchism,'' '''Anarchy: A Journal of Desire Armed''' (no. 45)"; Mckay, Iain, ''The legacy of Voltairine De Cleyre'', '''Anarcho-Syndicalist Review''', no. 44; L. Susan Brown, '''The Politics of Individualism'''}}. אנרכיסטים אלה יסכימו על ג'רמי גנניגס אשר טוען כי "קשה שלא להסיק שרעיונות אלה [אנרכו קפיטליזם] - בעלי שורשים עמוקים בליברליזם הקלאסי - הינםהם אנרכיסטים רק על בסיס של אי הבנה מה אנרכיזםהוא הינואנרכיזם"{{הערה|1='''Contemporary Political Ideologies''', Roger Eatwell and Anthony Wright (eds.), p. 142}}.

האנרכיסטים הם בעד [[גלובליזציה]] במובנו המקורי של המונח, כלומר, הרחבת הקשרים בין חברות ויחידים בקנה מידה עולמי, שכן אנרכיסטים מתנגדים ללאומיות, והינםוהם בעד יחסי אחווה ואי אלימות בין כל בני האדם. עם זאת, רוב האנרכיסטים רואים בגלובליזציה המתרחשת כיום את העמקת הניצול הקפיטליסטי: מניצול של מעסיק המנצל את עובדו, לניצול של מדינה או תאגיד המנצלים עובדים זולים ממדינות מתפתחות.

[[איכות הסביבה|סביבה]] ו[[קיימות]] היו נושאים עבור אנרכיסטים לפחות מאז החיבור של קרופוטקין "שדות, מפעלים וסדנאות", אבל החל משנות ה-1970 אנרכיסטים במדינות מערביות היו מעורבים מאוד בפעילות למען הסביבה. [[אקו-אנרכיזם|אקו-אנרכיסטים]] ו[[אנרכיזם ירוק|אנרכיסטים ירוקים]] דוגלים ברובם ב[[אקולוגיה עמוקה]]. זוהי ראיית עולם שתומכת במגוון ביולוגי ובקיימות. לעתים קרובות אקו-אנרכיסטים נוקטים ב[[פעולה ישירה]] כנגד מוסדות שגורמים לדעתם לנזק לסביבה ולקהילות. דוגמה בולטת לתופעה זו היא תנועת "[[כדור הארץ תחילה!]]", אשר חבריה נוקטים בפעולות כמו "התנחלות על עצים". גם לתנועה המיליטנטית יותר "[[החזית לשחרור כדור הארץ]]", אשר התפצלה מתוך "כדור הארץ תחילה!", יש קשרים עם התנועה האנרכיסטית. מרכיב חשוב נוסף הינוהוא ה[[אקו-פמיניזם]], אשר רואה בשליטה ובניצול הטבע על ידי האדם מטפורה של שליטה גברית באישה.

[[אנרכו-פרימיטיביזם]] הינההיא פילוסופיה מערבית בעיקרה שתומכת בחזרה לחברה פרה-תעשייתית ובדרך כלל גם פרה-חקלאית. תומכי זרם זה פיתחו את הביקורת על הציוויליזציה התעשייתי. בביקורת זו [[טכנולוגיה]] ו[[פיתוח טכנולוגיה|פיתוח הטכנולוגיה]] הובילו ל[[ניכור]] של אנשים מהעולם הטבעי. פילוסופיה זו פיתחה נושאים שקיימים בפעילות הפוליטית של ה[[לודיטים]] ובכתבים של [[ז'אן-ז'אק רוסו]]. כמה פרימיטיביסטים תומכים בתהליך מלא של "השבת הטבע לפראותו" וחזרה לאורח חיים ה[[נווד]]י של [[ציידים לקטים]], בעוד אחרים רק מעוניינים בסופה של החברה התעשייתית ולא מתנגדים ל[[ביות]] ו[[חקלאות]]. תאורטיקנים מובילים בזרם הראשון הינםהם דריק ג'נסן, וג'ון זרזן, בעוד שה"יונבומבר" [[טד קצ'ינסקי]] משתייך לזרם השני. כיום יש חילוקי דעות רבים בין פרימיטיביסטים לבין צורות מסורתיות יותר של אנרכיזם המתמקדות ב[[מאבק]] [[מעמד]]י, כמו ה[[אקולוגיה חברתית|אקולוגיה החברתית]] של [[מוריי בוקצ'ין]].

הסופר [[לב טולסטוי]] נחשב לאנרכיסט-נוצרי המפורסם ביותר, למרות שלא כינה את עצמו אנרכיסט, כיוון שהוא השתמש במונח זה כדי לתאר את אלו שרצו לשנות את החברה באמצעות אלימות{{הערה|1=Woodcock, George. Anarchism: A History of Libertarian Ideas and Movements, Broadview Press, 2004, p. 185}}, הספר שלו "ממלכתו של אלוהים נמצאת בתוכך" נחשב לטקסט יסודי באנרכיזם הנוצרי. [[תנועת הקתולי העובד]] הינההיא ארגון אנרכיסטי-נוצרי מודרני.