מסאי (שבט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
הרחבה של נשים ותזונה. הוספה של ערך זיהוי חיצוני עם תתי כותרות לבוש זיהוי גופני ושיער. הוספה של ערך ארגון חברתי
שורה 17:
 
== תרבות ואורח חיים ==
[[קובץ:Maasai People-3.jpg|ממוזער|מוראנים צעירים]]
[[קובץ:Masai01.jpg|שמאל|ממוזער|290px|בני המסאי ב[[ריקוד אפריקאי|ריקוד מסורתי]], בשמורת [[מסאי מארה]] בשנת [[2004]]]]
[[קובץ:Masai Woman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מסאית בלבוש מסורתי אופייני. נשים מסאיות קלות לזיהוי בזכות [[ראש|ראשן]] ה[[גילוח|מגולח]], ו[[חרוז (חפץ)|חרוזים]] השזורים על [[בגד|בגדיהן]]. כמו כן, נוהגות הנשים לעקור את אחת מ[[שן|שינהן]] התחתונות.]]
שורה 28 ⟵ 29:
המסאיים מאמינים באל [[אנגאי]] השוכן לאמונתם בהר הגעש [[אול דויניו לנגאי]]. מאנגאי קיבלו את ההרשאה להיות רועי צאן, ואת כל הבקר שבעולם.
 
===נשים ארגון חברתי ===
החלוקה השבטית אצל המסאים נערכת לפי גילאים. שיטה זו מתייחסת לגברים. בתור ילדים המסאים מבלים עם הוריהם, רחוק מהקהילה בגידול בקר.  בגילאי 12-14 הם עוברים את טקס ברית המילה. טקס זה מסמל את המעבר לבגרות ובעיקר למעמד של מוראנס – לוחמים. מעמד זה נמשך כשבע שנים, שבמהלכן הם מתאמנים במחנה מרוחק. אימונים אלו נועדו להגנה שבטית מפני חיות טרף כגון אריות ומפני גנבים. במהלך זמנם כמוראנים הם אינם רשאים להינשא או לקחת חלק ביחסים עם המין השני.
בניגוד ל[[תרבות|תרבויות]] שבטיות ופרימטיביות אחרות, אצל בני המסאי לנשים זכויות מסוימות והן אינן מדוכאות לחלוטין. אם כי יחסית לתרבות המערבית, מעמד הנשים אצל המסאים הוא נמוך מאוד. האישה נחשבת לרכוש הגבר; היא אינה יכולה לקבל [[ירושה]], ותפקידה העיקרי הוא גידול ה[[ילד|ילדים]]. למעשה, עיקר כוחו ומעמדו ה[[חברה|חברתי]] של הגבר נקבע לפי מספר נשותיו (אצל המסאים קיימת [[פוליגיניה]]) ולפי גודל עדר צאנו.
 
לאחר 7 שנים הם עוברים טקס מעבר ל – elders"בוגרי השבט". בטקס זה הם שותים דם של פרה שהוקרבה לצורך הטקס וכך הם נהפכים למקבלי ההחלטות בשבט ולדוברי הקהילה. בזמן זה הם מנסים להשיג מספיק בקר כדי שיוכלו לשלם את BRIDEL WEALTH  ולהתחתן. גיל ממוצע לנישואין של אישה הוא 17-18 וגיל ממוצע של גברים הוא 25-35, בממוצע לכל גבר יש שלושה נשים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sindiga Isaac|שם=Fertility Control and Population Growth among the Maasai|כתב עת=Human Ecology}}</ref>
 
===נשים ===
נשים בשבט המסאי חיות מציאות מורכבת ביותר. כילדות הם לומדות את מטלות הבית השונות, חליבה, בישול וכד'. בגילאי 10-12 מתקיים טקס מעבר מילדה לאישה. טקס זה נקרא טקס החדירה. בטקס זה מוראנים – לוחמי השבט מתבקשים לחדור אל הנערות כנהוג במסורת המסאית. החדירה מונחת על ידי נשים מקבוצת הגיל של אמהות הלוחמים. החדירה מתרחשת בכמה פגישות ומטרתה להפוך את הילדות לנשים, טקס זה מתקיים מתוך האמונה המסאית שהזרע הגברי ממלא את האישה, הופך אותה לפוריה וגורם לאיבריה הנשיים לגדול. חלק מן הילדות לא מעוניינות לקחת חלק בטקס והם מחוייבות להשתתף על ידי הוריהם וזקני השבט מתוך ההכרה השבטית כי ללא טקס המעבר לא יהפכו לנשים פוריות.
 
הטקס המשמעותי הבא בחיי הנשים המסאיות הוא טקס המילה הנשית. כאשר אישה משבט המסאי עומדת לפני נישואים היא צריכה לעבור מילה. מילה בשבט המסאי כוללת הורדה של הדגדגן והשפתיים הפנימיות. מילה זה מתקיימת מתוך אמונה שללא מילה נשית נשות המסאי ימותו ביחד עם תינוקם במהלך הלידה. ארגונים רבים פועלים כדי לבטל את המילה בשבט המסאי אשר הוצאה מהחוק בטנזניה. המילה גורמת לבעיות רבות בהם: העברת [[מחלות מין]], חולשה ואף מוות בשל אובדן דם, זיהומים ובעיות רבות נוספות.
 
לאחר המילה הנשים נכנסות לתקופת החלמה, תקופה זו אורכת כארבעה חודשים בה הם מסתגרות בבית אימם. לאחר הנישואים לנשים המסאיות קיימת חירות לבחירת מאהבים. ההגבלה היחידה בבחירת מאהב היא שיחלוק את אותה קבוצת גיל עם הבעל. נשים מסאיות רבות מוצאות אהבה עם המאהבים ונהוג להכין שרשראות וצמידים למאהבים ולא לבעלים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Talle Aud|שם=Serious Games': Licences and Prohibitions in Maasai Sexual Life|כתב עת=Journal of the International African Institute}}</ref>
 
בניגוד ל[[תרבות|תרבויות]] שבטיות ופרימטיביות אחרות, אצל בני המסאי לנשים זכויות מסוימות והן אינן מדוכאות לחלוטין. אם כי יחסית לתרבות המערבית, מעמד הנשים אצל המסאים הוא נמוך מאוד.
 
בניגוד ל[[תרבות|תרבויות]] שבטיות ופרימטיביות אחרות, אצל בני המסאי לנשים זכויות מסוימות והן אינן מדוכאות לחלוטין. אם כי יחסית לתרבות המערבית, מעמד הנשים אצל המסאים הוא נמוך מאוד. האישה נחשבת לרכוש הגבר; היא אינה יכולה לקבל [[ירושה]], ותפקידה העיקרי הוא גידול ה[[ילד|ילדים]]. למעשה, עיקר כוחו ומעמדו ה[[חברה|חברתי]] של הגבר נקבע לפי מספר נשותיו (אצל המסאים קיימת [[פוליגיניה]]) ולפי גודל עדר צאנו.
 
נשים מסאיות קלות לזיהוי בזכות [[ראש|ראשן]] ה[[גילוח|מגולח]], וה[[חרוז (חפץ)|חרוזים]] השזורים על בגדיהן. כמו כן, נוהגות הנשים לעקור את אחת מ[[שן|שינהן]] התחתונות. [[מילה (ניתוח)|מילה]] מבוצעת אצל המסאים לגברים ולנשים, כשהגברים הבכירים מלים את הילדים והנשים הבכירות את הילדות. ניסיונות של ה[[ממשלה]] הקנייתית לביטול [[מילת נשים|מילת הנשים]] לא צלחו, בעיקר בגלל שהנשים הן הקול הדומיננטי והן אלה שמגינות על מנהג המילה.{{מקור}}
שורה 36 ⟵ 50:
{{ערך מורחב|תזונה ובריאות בשבט המסאי}}
בהתמודדות עם ה[[תזונה]] וה[[בריאות]] בשבט המסאי בא לידי ביטוי בעוצמה גבוהה הקונפליקט שבין קידמה למסורת. המסאים חיים ללא מים זורמים, ובמיעוט אמצעים להגיינה. מסורותיהם כוללות טקסים שונים, כניקוב חורים באוזנים וקעקועים, אותם הם מבצעים בשטח וללא חיטוי. עם זאת, הם משמרים באופן מרתק את אורח חייהם המסורתי, ואינם מאפשרים לרוחות המערב לפגוע במסורותיהם.
 
התזונה המסורתית של המסאי מורכבת מחלב, דם ובשר נא, כאשר התזונה מבוססת על הבקר המגודל בשבט. התזונה בשבט המסאי עברה שינוי משמעותי וכיום התזונה בשבט המסאי מכילה גם דייסה, סוכר, פירות, ירקות ומהחלב המסאים מכינים חמאה אשר משמשת אותם רבות. אדם ממוצע בשבט המסאי שותה כליטר חלב ביום. 
 
== זיהוי חיצוני ==
 
=== זיהוי גופני ===
חירור ומתיחת תנוך האוזן מקובל בשבט המסאי כמו גם בשבטים אחרים. חומרים שונים ומשונים משומשים לחירור ולמתיחה כגון: ענפים, אבנים, חטים וקופסאות פילים ריקות. לאורך השנים המנהג הולך ופוחת בעיקר בקרב המין הגברי. הנשים מקושטות עם חרוזים שונים בתנוך האוזן ובחלקה העליון של האוזן. 
 
=== שיער ===
[[קובץ:Maasai Woman Meeyu Sale Wearing her Finest.jpg|ממוזער|אישה מסאית בלבושה החגיגי]]
גילוח ראש נפוץ בחלק ניכר מטקסי המעבר, והוא מסמל את המעבר החדש שיתקיים בשל המעבר לשלב הבא. הלוחמים הם היחידים בשבט בעלי שיער ארוך, אותו הם קולעים בצמות צפופות. בהגיעם לגיל 3 חודשים, ניתן לילד שם וראשו מגולח. נשים אשר הפילו את עוברם בהריון קודם יעצבו את שיערם בקדמת או בקודקוד ראשם. תלוי אם איבדה בן או בת.
 
=== לבוש ===
הלבוש משתנה בהתאם למיקום ולגיל. לדוגמא לאחר המילה הגברית, הגברים הנימולים לובשים שחור במשך חודשים ספורים. האדום הוא הצבע האהוב ביותר בשבט המסאי, אך לבושם מורכב מצבעים נוספים, כאשר כל צבע מסמל משמעות שונה. לדוגמא לבן – שלום, כחול – מים, אדום – גבורה/לוחם/דם. ניתן לראות את שבט זה בעיקר בדרום קניה ובצפון טנזניה, ולזהותם בזכות לבושים האדום הייחודי, מעין שמלה שמשמשת את הגברים והנשים כאחד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=L. Hodgson Dorothy|שם=My Daughter... Belongs to the Government Now": Marriage, Maasai and the TanzanianState|כתב עת=Canadian Journal of African Studies}}</ref>
 
== מקורות ==
<references />
 
== ראו גם ==