ממשלה צרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
[[קובץ:Thirty-fourth government of Israel.jpg|ממוזער|ה[[ממשלה]] הנוכחית (נכון לשנת [[2016]]),ה-34 במספר,אשר מהווה ממשלה צרה]]
ב[[ישראל]] ובמשטרים [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] פרלמנטריים אחרים, '''ממשלה צרה''' היא כינוי ל[[ממשלה]] שיש לה רוב קטן יחסית ב[[פרלמנט]] (או שהרוב המתנגד לה איננו מסוגל להפילה), ואשר מתמודדת מול [[אופוזיציה]] גדולה. ממשלה צרה נחשבת לדגם מועדף במשטריםב[[משטר פרלמנטרי|משטרים פרלמנטריים]], ובלבד שהרוב שממנו נהנית הממשלה מספיק לה כדי להעביר את רוב הצעות החוק הממשלתיות, וכדי לדחות [[הצעת אי-אמון|הצעות אי-אמון]] בלי לשנות את הרכבה או את מדיניותה בצורה משמעותית.
 
ממשלה צרה עשויה להיות מורכבת מנציגי [[מפלגה]] גדולה אחת, או מספר מפלגות שלהן [[אידאולוגיה]] דומה, ואשר קשורות ביניהן ב[[הסכם קואליציוני|הסכמים קואליציוניים]].
 
שני יתרונות מרכזיים יש לדגם הממשלה הצרה:
שורה 8:
#האופוזיציה הגדולה יכולה לנהל פיקוח יעיל ואינטנסיבי על פעילות הממשלה. אם הרוב שיש לממשלה גדול דיו, אין בפיקוח הזה כדי לערער את יציבות השלטון.
 
דגם הממשלה הצרה קורס אם הרוב של הממשלה בפרלמנט קטן מדי או איננו קיים כלל (במקרה האחרון הממשלה מכונה '''[[ממשלת מיעוט]]'''). במצב כזה הממשלה אינה מסוגלת להעביר הצעות חוק (ובמיוחדבמיוחד את [[תקציב המדינה]]), ולכן אינה מסוגלת לממש את מדיניותה. כמו כן, כדי להתקיים, צריכה הממשלה לדאוג לשמור על כל תומכיה בפרלמנט, דבר המגדיל את כושר המיקוח שלהם, ולפעמים אף פותח פתח ל[[שחיתות]].
 
==ראו גם==