רשימת הפועלת והאשה הדתית – הבדלי גרסאות

נציגות נשית מקרב הציונות הדתית התקיימה כבר בתקופת [[היישוב]], כאשר התארגנויות מעין אלה שמרו על זיקה לתנועות האם, אך פעלו לא פעם בצורה נבדלת. סניף ראשון של [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל#הסתדרויות נשים מזרחי מקומיות בארץ ישראל|הסתדרות נשים מזרחי]] הוקם בירושלים בשנת 1919 {{הערה|{{דואר היום|ירושלים יום יום|הסתדרות נשים מזרחי, דואר היום, 15|1919/909/1919, עמ' 315|00305}}{{הבהרה|נא לקשר לכתבה בדואר היום}}, כשברבות הזמן הצטרפו אליו סניפים מקומיים נוספים אשר כולם היו משויכים ל[[תנועת המזרחי]]. ואילו בתנועת [[הפועל המזרחי]] הוקם בשנת 1935 {{הערה|רוזנברג-פרידמן, [http://www.gendersite.org.il/wp-content/uploads/2012/08/mizrahi_women.doc נשים בציונות הדתית בתקופת היישוב], עמ' 8.}} [[ארגון הפועלות של הפועל המזרחי|"ארגון הפועלות"]] לשמש כזרוע נשית בעלת אופי סוציאליסטי הדואגת לרווחתן של החלוצות הדתיות. תחילה במסגרת שיתוף פעולה עם הגברים בתנועה, אך משנתיב ההשתלבות לא הסתייע – בחרו חברות הארגון לפעול בצורה נבדלת. בשונה מארגוני נשים אחרים דוגמת [[ויצו|ויצ"ו]] ו[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]], חברות אותם ארגונים ראו עצמן כמי שמסייעות לתנועות האם בפתרון מצוקותיהן של הנשים הדתיות, נוסף על הפעילות למען אורח החיים הדתי ביישוב היהודי{{הערה|רוזנברג-פרידמן, '''מהפכניות בכל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב'''. עמ' 81}}.  

במערכת הבחירות ל[[אספת הנבחרים הרביעית]] בשנת 1944 השתתפו שתי רשימות שייצגו את הנשים הדתיות. נשי מזרחי ארגנו רשימה עם 54 נשים שביקשו להתמודד באופן עצמאי. הן ניהלו תעמולת בחירות, הפיצו כרוזים והיו חתומות על הסכם עם המזרחי, לפיו הקולות שיצביעו יעברו לתנועת האם והן תסתפקנה במנדט אחד{{הערה|"ב.נ. רשימת נשי המזרחי ונשים דתיות בלתי מפלגתיות", [[הצופה]], 3/7/1944, עמ' 1}}, אותו איישה [[אסתר רבין]]. במקביל תבעו הפועלות הדתיות מעמיתיהן ב[[הפועל המזרחי|פועל המזרחי]] לשלב נציגות נשית ברשימה, אולם היה חשש כי שילוב נשים יקשה על גיוס ציבור חרדי להצביע בעדם. על כן, ביקשו שתתמודדנה באופן עצמאי. לבסוף נסוגו מיוזמה זו, והמצביעים נקראו להצביע עבור רשימת הפועל המזרחי, כשבמקביל הובטח שתהיה נציגה מטעם התנועה באספת הנבחרים – [[טובה סנהדראי]] מטעם נשי תורה ועבודה.{{מקורהערה|רוזנברג-פרידמן, '''מהפכניות בכל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב'''. עמ' 120-119}} אף על-פי שנבחרו מטעם ארגוני נשים עצמאיים, פעלו רבין וסנהדראי כחלק ממסגרת ההשתייכות התנועתית של המזרחי והפועל המזרחי בהתאמה. 

כשמונה חודשים לאחר הקמתה, נערכה במדינת ישראל העצמאית מערכת הבחירות הראשונה עבור [[האספה המכוננת]] שבמסגרתה ישקדו על ניסוח חוקה. מספר חודשים לפני כן, החל משא-ומתן ליצירת גוש שיאחד את מפלגות הציונות הדתית יחד עם מפלגות החרדים, כאשר לנגד עיניהם עמד החשש משחיקת כוחן הפרלמנטרי ויצירת חזית אחידה למען צביון דתי במדינה החדשה.{{מקורהערה|המזרחי עמל להקמת חזית דתית לבחירות. על המשמר, 15/10/1948, עמ' 7}} בחודש נובמבר 1948 נחתם לבסוף הסכם על  הקמת [[החזית הדתית המאוחדת]], אשר תרוץ לבחירות אלה ותורכב מתנועות [[תנועת המזרחי|המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]] הדתיות, [[אגודת ישראל|אגודת-ישראל]] ו[[פועלי אגודת ישראל|פועלי אגודת-ישראל]] החרדיות באופיין, וכן [[האיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי]]{{הערה|נחתם הסכם על רשימה דתית אחידה. מעריב, 11/11/1948, עמ' 1}}. אולם עצם הקמת החזית מיאנה לקחת בחשבון את נוכחותם של גורמים אחרים, ובהן הנשים הדתיות. מפרטי הסכם האיחוד התברר כי ראש ישיבת [[פוניבז']] [[יוסף שלמה כהנמן]] התנה הצטרפות הפלגים החרדים בכך שנשים לא תתמודדנה ברשימה{{מקורהערה|בן-אריה, '''חברות הכנסת''', עמ' 309}}. לימים תיארה סנהדראי, מי שכיהנה באספת הנבחרים קודם להקמת המדינה, כיצד חשה שעולמה התמוטט רגע לאחר שנודע לה כי היא וחברותיה לא תוכלנה להתמודד במסגרת הרשימה המשותפת{{הערה|מייזליש, '''באמונה בחרתי''', עמ' 33}}. בכינוס חירום שקיימו הנשים שהיו מזוהות עם תנועת הפועל המזרחי בביתה של סנהדראי, הוחלט להיפרד מהחזית הדתית המאוחדת ולהתמודד ברשימה עצמאית של נשים דתיות.{{מקורהערה|מייזליש, '''באמונה בחרתי''', עמ' 33}}

בתור מפלגה דתית, מצע הבחירות של "רשימת הפועלת והאשה הדתית" ביקש לשוות אופי דתי למדינה הצעירה. בכלל זה מאבק על הפיכת השבתות וחגי ישראל כימי מנוחה וקדושה רשמיים לפי חוק המדינה, כשרות מלאה בכל מוסדותיה והכרה בלעדית ב[[דיני אישות|דיני האישות]] האורתודוקסיים לאזרחים היהודים. נוסף לזה כרשימה נשית, הבטיחה המפלגה כי תיאבק למען ייצוג הולם של נשים, ובייחוד נשים דתיות, בכל מוסדות המדינה השונים{{מקורהערה|גאולה וורפל, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1949%2F01%2F23&id=Ar00202&sk=FF2905BA פ"ד - רשימת הפועלת האשה הדתית], [[הצופה]], 21/1/1949, עמ' 3-2}} 

בתחום החינוך ביקשו נשות הרשימה להגדיל חלקה של המדינה בהקמת גנים ומעונות-יום דתיים עבור ילדים לאמהות עובדות ופיקוח של מוסדות אלה, וכן מאבק בתופעת ילדים עזובים וחסרי בית. בתחום השיכון הוצע להקים בממדים גדולים ובחסות המדינה להקלת מצבן של משפחות ברוכות ילדים, ובתחום העבודה להקים מסגרות מתאימות לנשים כדי שתחיינה חיים פרודוקטיביים{{מקורהערה|גאולה וורפל, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1949%2F01%2F23&id=Ar00202&sk=FF2905BA פ"ד - רשימת הפועלת האשה הדתית], [[הצופה]], 21/1/1949, עמ' 3-2}}.