הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
{{עריכה|נושא=יהדות}}
{{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}}
'''[[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|מידות, שיעורים ומשקלות]]''' משמשים בתחומים [[הלכה|הלכתיים]] רבים. למדידת שיעורים אלו במידות של ימינו ישנן כמה שיטות:
 
* '''שיטת רב [[אברהם חיים נאה]]''' (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב [[עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
[[אצבע]] ואגודל, הם מידות תנאיות. משמעות תאורטית מקובלת - רוחב אצבעו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. לפי [[אברהם יהודה גרינפלד]] בעבר משמעותה הייתה עובי אצבעו של אדם.
 
שיטה נוספת לחישוב: 7 גרגרי [[שעורה]] בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי [[שעורה]] גדולים - 2 ס"מ{{הערה|משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, ע"מ 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות}}.
 
====שימוש הלכתי לדוגמה====
ההגדרה המקובלת - המרחק שבין האצבע לאמה במתיחה מקסימלית.
 
יש מחכמי ישראל המבדילים בין הוריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מה[[גאונים]] וה[[רמב"ם]]), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות ([[גאונים]] אחרים).
 
====שימושים הלכתיים לדוגמה====
| רב חיים נאה || חזון אי"ש || הרמב"ם
|-
| [[#קורטוב|קורטוב]] || 1/64 לוג || 5.4 מ"ל || 9.33 מ"ל||<math>\tfrac{1}{2}</math> מ-<math>\tfrac{1}{8}</math> של הרביעית
|-
| [[#כגרוגרת|כגרוגרת]] || 1/3 ביצה || 19.2 סמ"ק || 33.18 סמ"ק || 15 סמ"ק
|-
| [[#כזית|כזית]]* || מחלוקת: <math>\tfrac{1}{2}</math> ביצה בלא קליפתה; פחות מ-<math>\tfrac{1}{3}</math> ביצה עם קליפתה; זית כפי שאנחנו מכירים || 25.6 סמ"ק || 49.77 סמ"ק || פחות מ-15 סמ"ק
|-
| [[#ככותבת הגסה|ככותבת]] || בין שני זיתים לביצה
|
|-
| [[#עוכלא, שמינית|עוכלא]] || <math>\tfrac{1}{2}</math> רביעית || rowspan=2 | 43.2 מ"ל/סמ"ק || rowspan="2" | 74.65 מ"ל/סמ"ק
| rowspan="2" |37.5 מ"ל/סמ"ק
|-
| [[#עוכלא, שמינית|שמינית]] || <math>\tfrac{1}{8}</math> לוג
|-
| [[#כביצה|כביצה]] || (יחידה בסיסית) והיא <math>\tfrac{2}{3}</math> מן הרביעית {{הערה | רש"י על {{תנ"ך|שמות|טז|לו|קצר=כן}} ; רמב"ם, מקואות, פרק ו', הלכה י"ג. }} || 57.6 סמ"ק || 99.53 סמ"ק|| 49.4 סמ"ק <!--ללא קליפה. ראה קונטרס שיעור כזית בקישורים חיצוניים -->
|-
| [[#רביעית|רביעית]] || <math>\tfrac{1}{4}</math> לוג או <math>2*2*2\tfrac{7}{10}</math> אצבעות מעוקבות <!-- (פסחים קט.) --> || 86.4 מ"ל/סמ"ק || 149.3 מ"ל/סמ"ק|| 75 סמ"ק
|-
| [[#פרס|פרס]]
|150 מ"ל/סמ"ק
|-
| [[#לוג, רובע|לוג]] || 6 ביצים || rowspan=2 | 345.6 מ"ל/סמ"ק || rowspan="2" | 597.2 מ"ל/סמ"ק || rowspan=2 | 300 מ"ל/סמ"ק
|-
| [[#לוג, רובע|רובע, רובע הקב]]* || <math>\tfrac{1}{4}</math> קב
|-
| [[#קב|קב]]* || 24 ביצים (4 לוגים) || 1.38 ליטר (1382.4 סמ"ק) || 2.39 ליטר (2388.79 סמ"ק) || 1.2 ליטר (1200 סמ"ק)
|-
| [[#עומר, עשרון|עומר, עשרון]] || <math>\tfrac{1}{10}</math> איפה || 2.49 ליטר (2488.32 סמ"ק) || 4.3 ליטר (4299.81 סמ"ק) || 2.16 ליטר (2160 סמ"ק)
|-
| [[#הין|הין]] || 12 לוג || 4.15 ליטר (4147.2 סמ"ק) || 7.17 ליטר (7166.36 סמ"ק)
|3.6 ליטר (3600 סמ"ק)
|-
| [[#סאה|סאה]], גריוא, גריוה* || 6 קבים || 8.3 ליטר (8294.4 סמ"ק) || 14.3 ליטר (14332.72 סמ"ק) || 7.2 ליטר (7200 סמ"ק)
|-
| [[#איפה, בת|איפה, בת]] || 3 סאים || 24.88 ליטר (24883.2 סמ"ק) || 43 ליטר (42998.17 סמ"ק) || 21.6 ליטר (21600 סמ"ק)
|-
| [[#לתך|לתך]] || חצי כור = 15 סאים || 124.42 ליטר || 214.99 ליטר || 108 ליטר
|-
| [[#כור, חומר|כור, חומר]] || 10 איפות = 30 סאים || 248.83~ ליטר (0.25 מ"ק) || 429.98 ליטר (0.43 מ"ק) || 216 ליטר (0.216 מ"ק)
|}
 
: יש אומרים ([[גאונים]]) כגודל הזיתים בארץ ישראל,
: יש אומרים ([[תוספות]]{{הערה|תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ}} ועוד) ששקול ל-1/2 [[#כביצה|ביצה]],
: ויש אומרים (בדעת הרמב"ם ועוד, למנהג הספרדים) שהזית קטן מ-1/3 ביצה (מאחר הגרגורת גדולה מהזית ומידתה 1/3 ביצה). <!-- הרמב"ם הלך בשיטת הגאונים, אבל לא אמר זאת, זו המסקנה מדבריו מאחר שהגרגורת הינההיא 1/3 ביצה. וידוע לנו שהזית קטן ממנה. -->
: לפי שיטות שונות בהלכה ([[חזון אי"ש]]{{הערה|חלק אורח חיים, סימן לט, סעיף קטן ו.}} ועוד) הזית אינו מקושר באמצעות קבועי הכפלה לנפחים אחרים, אלא משוער בפני עצמו כגודל זית בינוני.
 
;שימוש הלכתי לדוגמה
:* כמות המינימום של אכילה ב[[יום הכיפורים]] שחייבים עליה - '''ככותבת הגסה'''.
:* לדעת [[בית שמאי]] אין עוברים על איסור "[[בל יראה]]" ב[[חמץ]] אלא בשיעור '''ככותבת'''.{{הערה| משנה, ביצה, א, א}}.
 
===עוכלא, שמינית===