המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GuybrarianIS (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''המכון למורשת בן-גוריון''' הוא מרכז ל[[חינוך]], הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של [[דוד בן-גוריון]], [[ציונות סוציאליסטית]], הקמת [[מדינת ישראל]] ו[[צה"ל]] וזיקתו ל[[נגב]]. המכון ממוקם ב[[מדרשת בן-גוריון]], סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון [[צריף בן-גוריון]] בשדה בוקר, [[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]], [[ארכיון]] בן-גוריון, מרכז מחקר ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] ב[[באר שבע]] (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית ב[[חיפה]]. המכון פועל גם כ[[הוצאת ספרים]] בתחומי עיסוקו ומפתח [[תוכנית לימודים|תוכניות לימודים]] לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] וצה"ל.
 
המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש [[חיים ישראלי]] כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי [[משרד החינוך]], נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם [[רבקה כרמי]] ו[[זאב צחור]]), נציגי [[יד דוד בן-גוריון|יד בן-גוריון]] (בהם [[צביה ולדן]]), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ [[שדה בוקר]].
 
מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, ע"מ 12.}}