סאה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

'''סאה''' היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה אף בשימוש נרחב בזמן [[חז"ל]], והיאומוזכרת מוזכרתפעמים מאות פעמיםרבות [[משנה|במשנה]] ובתלמודוב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] בעניינים שונים. בעקבותעקב השימוש במידה זו, היה נפוץמצוי כלי שנקראלמדידת הסאה ונקרא 'סאה' אשר{הערה| בו נעשה השימוש למדידת הסאה}.

על פי מידה זו נקבעה מידת [[בית סאה (מידת שטח)|בית סאה]], שהיא מידת [[שטח]], והוא שיעור מקום שיש בו בכדי לזרוע סאה תבואה, שהם אלפיים וחמש מאות אמות מרובעות.

מידת הסאה אף הוזכרה בתורה, בזמן ביקור המלאכים אצל [[אברהם|אברהם אבינו]] ציווה אברהם לשרהל[[שרה]] "מהרי שלוש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות". בזמן חז"ל רווח השימוש במידה זו, ושיערו ע"פ במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

נחלקובספרי פוסקיההלכה נחלקו זמנינוהאחרונים בשיעור הביצהה[[כביצה|ביצה]], האם נתקטנו הביצים מימות חז"ל או לא, מח'מחלוקת זו משפיעה אף על חישוב שיעור הסאה, מאחר שסאהששיעור סאה אחת שיעורההוא שש קבין[[קב (מידת נפח)|קבים]], והקב הואשיעורו 24 ביצים, ולפ"זממילא שיעור סאה הוא 144 ביצים, נמצא שהסאהששיעור הסאה תלויהתלוי בשיעור הביצה.

לפ"ז שלדעתלדעת הרב חיים נאה נפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק ולפיכך לדעתו שיעור סאה הוא 8.3 ליטר (8,294.4 סמ"ק), ולדעת [[החזון איש]] שיעורששיעור הנפחהביצה הוא 99.53 יוצא ששיעור סאה הוא 14.3 ליטר (14,332.3 סמ"ק). {{הערה|שיעור הביצה לדעת הרב חיים נאה הוא 57.6 סמ"ק, ולדעת החזו"א שיעור הסאה הוא 99.53 סמ"ק}}

*[[מקווה]] - שיעור המקווה הוא 40 סאה מי גשמים, בפחות משיעור זה המקווה פסול.

*[[מחצית השקל|תרומת השקל]] - נעשתה בקופות של שלוש שלוש סאים.

*[[קטורת הסמים|הקטרת הקטורת]] - נעשית בכל יום בכף המחזיקה שיעור סאה.

== ביטוייםמטבע שוניםלשון ==

מאחר שמידהומידה זו הייתה נפוצה מאד בזמן חז"ל, ומושגיםנעשה רביםהשימוש נקשרובה במידהל[[ניב זו,(ביטוי)|מטבע לשון]] לדוגמה "הגדיש את הסאה

{{קישור לויקימילון|גדש את הסאה=}}

" וכן "סאה בסאה" שהוא דין ידוע בהלכות [[ריבית]], וכן אמרו "ארבעים סאה קצוצי [[תפילין]] נמצאו בראשי [[הרוגי ביתר]]".{{הערה|תלמוד בבלי גיטין נז ב}} וכן אמרו "הרי שגזל סאה של חטין" וכו'.{{הערה| תלמוד בבלי בבא קמא צד א}}, וכיוצא בזה פעמים רבות.