סאה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

{{עריכה|כתוב בשפה תלמודית, רצוף קיצורים}}

על פי מידה זו נקבעה מידת [[בית סאה (מידת שטח)|בית סאה]], שהיא מידת [[שטח]], והוא שיעור מקום שיש בו בכדי לזרוע סאה תבואה, שהם אלפיים וחמש מאות אמות מרובעות.

 

== מקור מידת הסאה ==

מידת הסאה אף הוזכרה בתורה, בזמן ביקור המלאכים אצל [[אברהם|אברהם אבינו]] ציווה אברהם ל[[שרה]] "מהרי שלוש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות". בזמן חז"ל רווח השימוש במידה זו, ושיערו ע"פ במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

 

בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה[[כביצה|ביצה]], האם נתקטנו הביצים מימות חז"ל או לא, מחלוקת זו משפיעה על שיעור הסאה, מאחר ששיעור סאה אחת הוא שש [[קב (מידת נפח)|קבים]], והקב שיעורו 24 ביצים, ממילא שיעור סאה הוא 144 ביצים, נמצא ששיעור הסאה תלוי בשיעור הביצה.

 

 

== שימושים בימי חז"ל ==

*[[מקווה]] - שיעור המקווה הוא 40 סאה מי גשמים, בפחות משיעור זה המקווה פסול.

*[[מחצית השקל|תרומת השקל]] - נעשתה בקופות של שלוש שלוש סאים.

*[[קטורת הסמים|הקטרת הקטורת]] - נעשית בכל יום בכף המחזיקה שיעור סאה.

 

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:יחידות מידה: נפח]]

[[קטגוריה:יחידות מידה קדומות]]