ציטוקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
הלימפוקינים הראשונים זוהו באמצע [[שנות ה-60]], כאשר '''MIF''' (ראשי תיבות ב[[אנגלית]]: Migration Inhibition Factor, "גורם עיכוב נדידת תאים") התגלה במקביל על ידי ג'ון דייוויד ובארי בלום. הציטוקינים הראשונים התגלו ב[[תרבית תאים|תרביות]] של תאי [[כליות|כליה]] ב[[מעבדה|מעבדתו]] של [[סטנלי כהן]] ב-[[1974]].
== סיווג ציטוקינים ==
את הציטוקינים ניתן לחלק למספר קבוצות:
*[[אינטרלויקין|אינטרלוקינים]] - ציטוקינים המעורבים בתקשורת בין [[תאי דם לבנים]].
*[[כימוקין|כמוקינים]] קבוצת ציטוקינים אשר גורמים לכמוטקסיס והתגייסות של תאי דם לבנים לאזור מסוים.
*[[גורם גדילה|גורמי גדילה]] - ציטוקינים אשר יכולים לגרום לשגשוג של תאים או למניעת השגשוג שלהם (ביניהם ניתן לציין את ה-[[TNF]], [[EGF]], [[VEGF]] (ראשי תיבות באנגלית: Tumor Necrosis Factor, "גורם תמותה של גידולים"), [[היסטמין]] ועוד).
ניתן לסווג ציטוקינים גם לפי האופן שבו הם משפיעים על תהליך החיסון בגוף:
*ציטוקינים מסוג IFN גמא, IL12, IL2: פעילים במסלולים הקשורים ל- TH1 ולכן קשורים יותר למחלות כגון מחלת [[קרוהן]], מחלת ה[[איידס]], [[סרקואידוזיס]], [[שחפת]], ו[[מחלות גרנולומטוטיות]].
*ציטוקינים מסוג IL13, IL4, IL5- פעילים במסלולים הקשורים ל- TH2 (פרו-אלרגניים), וקשורים למחלות של [[אסתמה]] או [[פיברוזיס של הריאה]].
▲* '''[[אינטרפרון|אינטרפרונים]]'''.
== מאפיינים ואופן פעולה ==
הציטוקינים בדרך-כלל אינם מיוצרים בכל העת, אלא בעיקר לאחר מפגש עם [[אנטיגן]]. רוב הציטוקינים פועלים באופן '''אוטוקריני''' (כלומר, פועלים על אותם התאים עצמם שהפרישו אותם) או '''פאראקריני''' (פועלים על תאים סמוכים). רוב הציטוקינים מסוגלים לעורר מספר תגובות שונות בתאי היעד שלהם, תופעה המכונה '''פליאוטרופיזם''' או רב-תגובתיות. הסיבה לכך היא שלסוגים שונים של תאים יש במקרים רבים [[רצפטור|קולטנים]] לאותו הציטוקין. באותה העת, לציטוקינים רבים השפעה דומה או זהה, כיוון שהם מעוררים בדיוק את אותה תגובה של שרשרת העברת אותות בכל תאי היעד.
| |||