משבר בני הערובה באיראן – הבדלי גרסאות

ב-[[4 בנובמבר]] צרו מאות סטודנטים איראנים, על השגרירות האמריקנית בטהראן, בעקבות קריאה של המנהיג החדש של איראן, ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]], לפגוע באינטרסים אמריקניים ו[[ישראל]]יים. העילה הרשמית לתפיסת בני הערובה הייתה הרשות שנתן [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], מספר שבועות לפני כן, ל[[שאה]] המודח, [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזא פהלווי]], להיכנס לארצות הברית על מנת לקבל טיפול ב[[מאיו קליניק]] למחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] שבה לקה, אך נראה שהיה בכך שילוב של הפגנת [[כוח פוליטי|כוח]] של ה[[שלטון]] החדש כנגד ארצות הברית, כנקמה על עשרות שנות תמיכה בשלטון ה[[עריצות|עריץ]] של השאה, וכן נקמה על מעורבותה של ארצות הברית בהפיכה שהדיחה ב-[[1953]] את [[ראש ממשלת איראן]] הפופולרי [[מוחמד מוסאדק]] ב[[מבצע AJAX]]. בין אלו שהשתלטו על שגרירות ארה"ב היה יחס של 10/70 לנשים, כשרובן היו בין הגילאים 19-25 ולבשו בגדים אסלאמים, כולל [[צ'אדור]]. במשרד החוץ רק 2 נשים מתוך 50 עובדות לבשו [[צ'אדור]], כך שבאותה התק' ההחמרות בנוגע ללבוש לא נאכפו. הסטודנטים שהחזיקו בשגרירות ארה"ב באיראן טענו כי מוסדאק ורציחתו של חוסיין פאתמי, שהיו מנהיגי השלב הראשון של המהפכה, היו מתוכננים. כך שכעת לאחר 25 שנה, כוחות המהפכה הם אלו הממשיכים ומוחים על כלון התבוסה הראשונה.{{הערה|שם=היכל| pp. 23, 25,26.(Heikal, Mohamed. "Iran: The Untold Story (New York." Pantheon 13 (1982}}