אנציקלופדיה תלמודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ למה ככה?
מ שמת לב לתקציר עריכה שכתבתי?
שורה 1:
[[קובץ:Encyclopedia Talmudit.JPG|שמאל |ממוזער|אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז]]
'''אנציקלופדיה תלמודית''' היא [[אנציקלופדיה]] שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של ה[[תורה שבעל פה]]. הכרך הראשון התפרסם בשנת [[ה'תש"ז]] ([[1947]]) והכרך ה-38, המגיע לערך "[[מיגו דזכי לנפשיה|מגו דזכי לנפשיה]]", התפרסם בשנת [[ה'תשע"ז]] ([[2017]]). בשנת [[תשמ"ח]] ([[1988]]) זכה המפעל ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].
 
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים [[תלמוד|התלמודיים]] וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] בערכים [[אנציקלופדיה|אנציקלופדיים]] בסדר האלף-בית.
שורה 13:
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת [[1947]] (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.
 
הרב זווין קבע את רשימת הערכים (2,000 ערכים) וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "[[א]]" והאחרון עד עתה הוא "מיגומגו דזכי לנפשיה".
 
בעקבות בקשת התורם של המפעל לזירוז הכתיבה, סיום הדפסת כל כרכי האנציקלופדיה אמור להיות בשנת [[תשפ"ד]]{{הערה|דיוקן, מקור ראשון, גיליון פרשת שמות התשע"ו}}.
 
==תמיכה באנציקלופדיה==
 
בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית ב[[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] מטעם [[עיריית תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|{{HebrewBooks||חדשות מארץ ישראל|12532|הפרדס, תשרי תש"ח, עמ' 9|עמוד=11}}}}. הרב זווין זכה ב[[פרס ישראל]] לספרות תורנית בשנת [[1959]] (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.
 
שורה 27 ⟵ 28:
מנהל האנציקלופדיה מראשית דרכה ועד פטירתו ב[[תשס"ט]] ([[2009]]) היה הרב [[יהושע הוטנר]]. מרכז המערכת היה הרב [[אורי דסברג]], עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011).
 
נכוןכיום ל-[[(2014]]), העורך הראשי הוא הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] והמנהל הוא הרב פרופ' [[אברהם שטינברג]]. ראש המערכת הוא הרב מאיר שמואלביץ. אחד העורכים, הרב סער מייזל, עומד בראש בית המדרש של האנציקלופדיה, המכשיר מ-2014 עורכים חדשים באנציקלופדיה.
 
===חברי המערכת בעבר===
 
[[קובץ:צוות האנציקלופדיה התלמודית.png|שמאל |ממוזער|350px|חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, [[דב מאיר אייזנשטיין]], יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, [[יהושע הוטנר]], אפרים רוטמן, עזריאל לוי, [[אפרים בורודיאנסקי]], אריה מונק, יהושע ליטנר, [[רפאל שמואלביץ]], הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר]]
מלבד הרב זווין והרב [[מאיר בר-אילן]], חברי המערכת הראשונים היו{{הערה|שער כרך ב'}}:
שורה 38 ⟵ 40:
 
===חברי המערכת שנוספו לאחר מכן===
 
* הרב [[אברהם פרבשטיין]], ראש ישיבת חברון{{הערה|שער כרך י'}}
* הרב [[מאיר דוד בן-שם]], מעורכי תורה שלמה ומחבר כמה ספרים{{הערה|שם=טז|שער כרך ט"ז}}
שורה 44 ⟵ 47:
 
===השתתפו במהלך השנים===
 
במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:
* הרב [[אליהו חזן (ראש ישיבה)|אליהו חזן]], ראש [[ישיבת תורה ודעת]]
שורה 66 ⟵ 70:
 
==כרכים מיוחדים==
 
במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם [[הגדה של פסח]] ו[[מחזור תפילה|מחזור]] ל[[יום הכיפורים]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות ל[[תלמוד הבבלי]].