הבדלים בין גרסאות בדף "צפירת זיכרון"

נוספו 14 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון))
 
==בעקבות מלחמות העולם==
במדינות [[חבר העמים הבריטי]], וכן ב[[ארצות הברית]] וב[[צרפת]], נהוג יום זיכרון ב-11 בנובמבר לזכר חללי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[מלחמת העולם השנייה]] ומלחמות אחרות. יום זה נהוג מאז ה-[[11 בנובמבר]] [[1919]], ומלכתחילה הונהג לזכר קורבנות מלחמת העולם הראשונה. ביום זה נהוגה דקת דומייה או שתי דקות דומייה ב-11 לפני הצהריים, שהיא השעה שבה נכנסה הפסקת האש לתוקפה עם תום מלחמת העולם הראשונה (לפי שעון בריטניה). בעבר צוינה דקת הדומייה בצפירה, אולם כיום נמשך נוהג זה ב[[מלטה]] בלבד{{מקור}}. לא בכל המדינות האלה מצוין ה-11 בנובמבר כיום זיכרון רשמי - מדינות אחדות מעדיפות לרכז את טקסי הזיכרון הרשמיים בימים אחרים. לפיכך, דקות הדומייה מורגשות בעיקר ב[[כנסייה|כנסיות]], שבהן הטקס משתלב בטקסי ה[[תפילה]] היומיים, או בבנייני [[משרד]]ים, שבהם מתבקשים ה[[עובד]]ים וה[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]ות להפסיק את עבודתם למשך דקה או שתי דקות.
 
ב[[הולנד]] נהוג יום זיכרון ב-[[4 במאי]], יום השנה לפלישת [[גרמניה]] להולנד ב-[[1940]], ויום [[חג לאומי]] ב-[[5 במאי]], יום השחרור מהכיבוש הגרמני ב-[[1945]]. בשעה שמונה בערב ה-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. בנוסף מקובל לצלצל בפעמוני הכנסיות בשעת חצות שבין ה-4 ל-5 במאי כדי לציין את המעבר מיום האבל ליום החג.
 
==בישראל==
צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה בנובמברב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון. בשנת [[1953]] הוארכה הצפירה ל-3 דקות ואילו בשנת [[1958]] קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר וקבעה את הצפירה למשך של שתי דקות.{{הערה|1=מ' עזריהו, '''פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים''', שדה בוקר, 1995, עמ' 154 - 155.}} בעברעד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בנוסף לצפירה המושמעת בערב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ובבוקרו במהלך טקסי הזיכרון, נהוג היה להשמיע צפירה שלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת [[יום העצמאות]]. ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. בשנת [[1959]] נקבעה צפירת זיכרון גם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]].
 
כיום נהוגות צפירות דומייה במועדים קבועים: ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] וב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]]. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נשמעת צפירה אחת בת שתי דקות. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נשמעת צפירה בת דקה אחת, ובבוקר למחרת נשמעת צפירה נוספת בת שתי דקות. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי ה[[אזעקת מלחמה|אזעקה]] הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעתות מלחמה.
חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל קובע: "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומייה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_yom_hazikaron.htm#2|כותרת=חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|אתר=אתר הכנסת|תאריך_וידוא=2016-05-07}}}}. בערב יום הזיכרון מושמעת הצפירה בשעה 20:00, והיא פותחת את טקסי יום הזיכרון ברחבת [[הכותל המערבי]] במעמד [[נשיא מדינת ישראל]], ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] ובני המשפחות השכולות. ביום הזיכרון מושמעת הצפירה בשעה 11:00 בבוקר, בפתיחת טקסי האזכרה הממלכתיים ב[[בית קברות צבאי|בתי הקברות הצבאיים]].
 
בישראל היו מספר אירועים שבעקבותיהם הוכרז אבל לאומי חד-פעמי, אבל שכלל גם השמעת צפירת דומייה. שלושה אירועים כאלו היו; ביום הלוויתו של [[דוד בן-גוריון]] ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל בדצמברב[[דצמבר]] [[1973]], [[אסון צור הראשון]] בנובמברב[[נובמבר]] [[1982]], וביום הלווייתו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]] בנובמברב[[נובמבר]] [[1995]]. כיום נהוג להשמיע צפירות דומייה מעט ככל האפשר, והשמעתן מחוץ למועדים הקבועים נדירה.
 
בעניין עתירה ל[[בג"ץ]] שביקשה לתחום את השמעת הצפירה רק למרחב בו מתקיימים טקסי זיכרון, כתב השופט [[צבי זילברטל]]:
משתמש אלמוני