קטורת הסמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, ניסוח, עריכה
מ שוחזר מעריכות של 141.226.172.131 (שיחה) לעריכה האחרונה של 46.120.164.211
שורה 65:
[[קובץ:Coelum Stellatum Christianum 43.jpg|260px|ממוזער|קטורת הסמים באיור משנת 1627, גרמניה]]
 
* [[נדב ואביהוא]] בני אהרן הקטירו קטורת באש זרה אשר לא צוו. בשל כך הם נענשו ומתו. ({{תנ"ך|ויקרא|י}})
* אנשי [[קורח]] ועדתו התאוו להקטיר קטורת. מאתיים וחמישים אנשי קרח הקטירו קטורת, ואש יצאה מלפני ה' ושרפה אותם. ({{תנ"ך|במדבר|טז}})
* [[אהרן הכהן]] השתמש בקטורת כדי לעצור את ה[[מגפה]] שפרצה בעם, מיד לאחר אירוע קרח ועדתו (במדבר פרק י"ז). מכאן למדו [[חז"ל]] שהקטורת יכולה להמית אם השימוש בה נעשה שלא כדין, אך גם להחיות, כאשר משתמשים בה כיאות, על פי התורה.
שורה 76:
ועוד מובא שם "ראה כמה חביב הקטרת, שעל ידי הקטרת נעצרה המגפה. בשעה שאמר משה לאהרן, קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת, ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ( במדב' יז יא-יב)".{{הערה|מדרש תנחומא תצוה, טו.}}
==זכר לקטורת בימינו==
 
לאחר חורבן בית המקדש הנהיגו חכמים לומר כל יום ב[[תפילת שחרית]] את סדר "[[פיטום הקטורת]]" כזכר (השלמה) להקטרת הקטורת בבית המקדש. בחסידות ויז'ניץ נוהגים למנות באצבעותבאצבעותיהם את סממני הקטורת, בשעת אמירהאמירתם. על מנת לוודא [[מנייה|ספירה]] מדויקת, בשלובשל האמירה "ואם חסר אחד מכל סממניה חייב מיתה".
אגדה המספרת על עליתו של משה לקבל תורה, מלמדת איך ידע משה להשתמש בקטורת לעצירת המגיפה. היא גם מדגימה את חשיבות הקטורת כעוצרת את המוות, כך להלן, נבין מדוע גם כשאין עבודת מקדש אמירת סמני הקטורת לא הפסיקה:
 
"ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא. אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים (תה' ח) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר מאחז פני כסה פרשז עליו עננו (איוב כו). ואמר רבי נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו.
 
אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים (שמות כ). אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתה שרויין שעובדין עבודה זרה שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתה עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא שנאמר אדונינו מה אדיר שמך וגו' (תה' ח) ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב.
 
מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם (תה' סח) בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. אף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו' (במדבר יז) אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע:" (שבת פח, ע"ב)
 
==אמירת סמני הקטורת בימינו==
לאחר חורבן בית המקדש הנהיגו חכמים לומר כל יום ב[[תפילת שחרית]] את סדר "[[פיטום הקטורת]]" כזכר (השלמה) להקטרת הקטורת בבית המקדש. נוהגים למנות באצבעות את סממני הקטורת, בשעת אמירה. על מנת לוודא [[מנייה|ספירה]] מדויקת, בשל האמירה "ואם חסר אחד מכל סממניה חייב מיתה".
 
==לקריאה נוספת==