צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←בישראל: הבאת מקורות לדיוק הערך ודרישת הבהרה. |
||
שורה 12:
==בישראל==
צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה ב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון.
מתכונת זאת של צפירה בבוקר וצפירה של 2 דקות בערב נמשכה במהלך שנות ה-50{{הערה|{{חרות||תכנית יום העצמאות בירושלים|1955/04/21|00300}}}}{{הערה|{{דבר||סדרי יום הזכרון לחללי צה"ל|1957/04/03|00504}}}}{{הערה|{{הצופה||תכנית ארצית לחגיגות העצמאות|1958/04/20|00210}}}}{{הערה|{{דבר||שידורי ישראל|1958/04/24|00522}}}}. בשנת [[1958]] קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר וקבעה את הצפירה למשך של שתי דקות.{{הערה|מ' עזריהו, '''פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים''', שדה בוקר, 1995, עמ' 154 - 155.}}{{הבהרה|לא ברור מה נקבע אז ועל איזו ועדה מדובר}} עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בנוסף לצפירה המושמעת בערב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ובבוקרו במהלך טקסי הזיכרון, נהוג היה להשמיע צפירה שלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת [[יום העצמאות]]. ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג.
בשנת [[1959]] נקבעה צפירת זיכרון גם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]]{{הערה|{{דבר||נקבעו הוראות ליום הזכרון לשואה ולגבורה בכ"ז ניסן|1959/04/30|01020}}}}.
כיום נהוגות צפירות דומייה במועדים קבועים: ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] וב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]]. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נשמעת צפירה אחת בת שתי דקות. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נשמעת צפירה בת דקה אחת, ובבוקר למחרת נשמעת צפירה נוספת בת שתי דקות. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי ה[[אזעקת מלחמה|אזעקה]] הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעתות מלחמה.
|