צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏בישראל: הבאת מקורות לדיוק הערך ודרישת הבהרה.
שורה 12:
 
==בישראל==
צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה ב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון. בשנתצפירה [[1953]]ראשונה הוארכהבת הצפירהדקה{{הערה|{{חרות||רדיו|1951/05/09|00328}}}} להושמעה ב-37:00 דקותבבוקר ואילובעת בשנתהעלאת [[1958]]נר קיבלהזכרות הממשלהבבתי אתהקברות המלצותהצבאיים ועדהוצפירה שדנהשנייה בדברהושמעה וקבעהלפנות אתערב הצפירהבמעבר למשךבין שליום הזכרון ליום העצמאות, כשלאחריה שתי דקות. דומייה{{הערה|1=מ{{חרות||ד' עזריהו,באייר '''פולחני מדינה:יום חגיגותהזכרון העצמאותהכללי והנצחתלגבורי הנופלים''',מלחמת שדההשחרור|1951/04/06|00803}}}}{{הערה|{{הצופה||תושבי בוקר, 1995,ישראל עמ' 154 - 155.מתיחדים|1951/05/10|00403}}}}. עדהצפירה תחילתהושמעה [[שנותממערכות ה-80הכריזה של המאה ה-20|שנות ה-80[[הג"א]], בנוסףאך לצפירהגם המושמעתמספינות, בערבבתי [[יוםחרושת הזיכרוןומכבי לחלליהאש{{הערה|{{על מערכותהמשמר||דומייה ישראל]]תוכרז ובבוקרוביום־הזכרון במהלךלחללי טקסי הזיכרוןמלחמת־השיחרור|1951/04/25|00109}}}}, נהוגכמו היהגם להשמיעברדיו. צפירהבשנת שלישית1952 לציוןהועברה תוםהצפירה יוםהראשונה הזיכרוןלשעה ותחילת12:45 [[יוםבעת העצמאות]].קיום ביקורתטקסי קשההזכרון עלבבתי המעברהקברות החדהצבאיים{{הערה|{{חרות||רדיו|1952/04/29|00318}}}} שגרמהומשך צפירההדומייה זוהוארכה ביןלשלוש תוגתדקות{{הערה|{{על המשמר||היום לחגיגותערב חג העצמאות, הביאהיתייחד לביטולהעם הנוהגעם זכר חללי מלחמת השיחרור|1952/04/29|00109}}}}. בשנת [[19591953]] נקבעההושבה צפירתהצפירה זיכרוןהראשונה לשעה 7:00 בבוקר והדומיה בסוף היום שבה להיות שתי דקות{{הערה|{{חרות||החגיגות בפ"ת|1953/04/16|00304}}}}{{הערה|{{הצופה||יום ההתיחדות עם זכר לוחמי הקוממיות|1953/04/16|00407}}}}. בחיפה הושמעה צפירה גם ב[[יום-11:00 הזיכרוןבבוקר לשואהבעת ולגבורה]]הטקסים בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{הצופה||אזרחי ישראל התייחדו עם זכר חללי המלחמה|1953/04/20|00102}}; {{הצופה||המשך|1953/04/20|00205}}}}.
 
מתכונת זאת של צפירה בבוקר וצפירה של 2 דקות בערב נמשכה במהלך שנות ה-50{{הערה|{{חרות||תכנית יום העצמאות בירושלים|1955/04/21|00300}}}}{{הערה|{{דבר||סדרי יום הזכרון לחללי צה"ל|1957/04/03|00504}}}}{{הערה|{{הצופה||תכנית ארצית לחגיגות העצמאות|1958/04/20|00210}}}}{{הערה|{{דבר||שידורי ישראל|1958/04/24|00522}}}}. בשנת [[1958]] קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר וקבעה את הצפירה למשך של שתי דקות.{{הערה|מ' עזריהו, '''פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים''', שדה בוקר, 1995, עמ' 154 - 155.}}{{הבהרה|לא ברור מה נקבע אז ועל איזו ועדה מדובר}} עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בנוסף לצפירה המושמעת בערב [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ובבוקרו במהלך טקסי הזיכרון, נהוג היה להשמיע צפירה שלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת [[יום העצמאות]]. ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג.
 
בשנת [[1959]] נקבעה צפירת זיכרון גם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]]{{הערה|{{דבר||נקבעו הוראות ליום הזכרון לשואה ולגבורה בכ"ז ניסן|1959/04/30|01020}}}}.
 
כיום נהוגות צפירות דומייה במועדים קבועים: ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] וב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]]. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נשמעת צפירה אחת בת שתי דקות. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נשמעת צפירה בת דקה אחת, ובבוקר למחרת נשמעת צפירה נוספת בת שתי דקות. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי ה[[אזעקת מלחמה|אזעקה]] הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעתות מלחמה.