אפרים הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
נולד ב[[ווילנה]] לר' יעקב הכהן. נקרא על שם סבו הרב [[אפרים פיש]], הרב האשכנזי הראשון בירושלים{{הערה|נפטר בסביבות שנת [[ת"ס]]. ראו '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א', עמ' 107, '''אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל''' חלק א', עמוד ר"כ.}}. למד אצל רב העיר רבי [[משה לימא]] מחבר ספר 'חלקת מחוקק'. נישא לרחל ([[שע"ט]], [[1619]] - [[ח' בכסלו]] [[תמ"ה]], [[1684]]) בת רבי אליהו, נכדו של רבי [[אליהו בעל שם מחלם|אליהו בעל שם]]{{הערה|{{HebrewBooks|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017|עמוד=12}}}}. בשנת [[שצ"ה]] ([[1635]]) נתמנה לכהן כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בעירו. לצד רבנים מפורסמים כרבי [[שמואל קאיידנובר]], [[הש"ך]] ורבי [[הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". הוא כיהן בתפקידו זה 20 שנה.
בשנת [[תט"ו]], [[גזירות ת"ח-ת"ט#סכסוכים נוספים|הגיעו פורעי חמלניצקי לווילנה]] והוא נמלט עם מרבית יהודי הקהילה יחד עם אשתו ובתו, כשחתנו נשאר בווילנה. לאחר נדודים קשים הגיע בשנת [[תי"ז]] ל[[מורביה]] והתקבל לכהן כרבה של טריביטש. בהמשך עבר לאונגריש-ברוד, ובשנת [[ת"כ]] כיהן כרבה של מזריטש גדול {{אנ|Velké Meziříčí}}. בשנת [[תכ"ג]] ([[1663]]) בעקבות פלישת ה[[יניצ'רים]] ברח ל[[פראג]], שם לימד בבית המדרש. לאחר תקופה נקרא לווינה לכהן כראש ישיבה בבית מדרשו של מחותנו הרב קאפיל סג"ל.
בשנת [[תכ"ו]] ([[1666]]) התקבל לרבה של אויבן ([[בודה]], אחת משלוש הערים שהפכו ל[[בודפשט]]). הוא הקים בעיר ישיבה בה למדו בין השאר בנו רבי יהודה לייב ונכדו רבי צבי, ה"חכם צבי".
| |||