ריחוק הנזק – הבדלי גרסאות

== הצגת הנושא ==

=== סוגיית ריחוק הנזק במסגרת פקודת הנזיקין ===

 

לצורך הדיון בשאלת ריחוק הנזק, יש תחילה להבחין בין נזק ראשוני לנזק שניוני. הצורך בהבחנה עולה, בין השאר, באירועים נזיקיים המורכבים ממספר התרחשויות עובדתיות. לדוגמה, מקרה בו ראובן צועד ברחוב ומועד עקב ליקוי בדרך, שנגרם בגין [[התרשלות]] העירייה. בעקבות הנפילה, נשמט מידיו אגרטל יקר ערך שהיה שייך לחברו - שמעון. עקב הצורך בפיצוי שמעון על אבדן האגרטל, שוקע ראובן בחובות רבים, מאבד את ביתו, שהיה ממושכן, אשתו עוזבת אותו, וילדיו נאלצים להפסיק לימודיהם באוניברסיטה, מה שמוביל לפגיעה בעתידם המקצועי. השימוש במבחן ריחוק הנזק נעשה בשלב שלאחר קביעת אחריותה של העירייה בגין [[רשלנות| רשלנותה]] ונועד להתמודד עם השאלה - על אילו נזקים מבין הנזקים שנגרמו לראובן תחוב העירייה בפיצויים.

יש להבחין בין [[קשר סיבתי משפטי|הקשר הסיבתי המשפטי]], הבוחן את הקשר בין האשם לבין הנזק הראשוני שנגרם, ומהווה תנאי להטלת אחריות על הנתבע בגין אותו נזק, לבין סוגיית ריחוק הנזק, שבוחנת על אילו נזקים יחוב הנתבע מתוך כלל הנזקים שנגרמו עובדתית כתוצאה מאשמו. בעוד שהקשר הסיבתי דורש קיום קשר מדעי-פיזי-אנליטי בין המעשה לבין הנזק, דורש מבחן ריחוק הנזק קרבה טבעית ולוגית בין השניים ומגדיר נזק רחוק מדי כנזק שאינו בר-פיצוי.

 

 

פרופסור [[ישראל גלעד]] מאבחן את היחס בין הקשר הסיבתי לריחוק הנזק בכך שכללי הקשר הסיבתי משתרעים על התחום שמן האשם עד לנזק הראשוני שנבע ממנו, בעוד שכללי ריחוק הנזק חובקים את התחום המשתרע מגרימת הנזק ואילך. משום שקרבת הנזק היא תנאי לפיצוי כספי בגין הנזק, היא מהווה תנאי מצטבר לקיום קשר סיבתי. ההבחנה היא בין עצם קיומה של אחריות בגין תהליך גרימה נתון (קשר סיבתי) לבין תחום הנזקים המכוסים על ידי אותה אחריות (מידת ריחוק הנזק).

 

==== מטרתו של מבחן ריחוק הנזק ====

 

למעשה, נועד מבחן ריחוק הנזק לצמצם את אחריות המזיק ולשחרר אותו מתשלום פיצוי לתובע-הניזוק בגין נזקים מסוימים, גם אם אלה מהווים חוליה בשרשרת האירועים שמתחילה באירוע המזיק. המבחן מהווה מעין "מסננת", שנועדה לנפות את הנזקים שהם כה רחוקים, עד שראוי לפטור את הנתבע מחובת פיצוי בגינם.

 

==== הבחנה בין נזק קרוב לנזק מרוחק ====

 

=== התפתחות סוגיית ריחוק הנזק במשפט המקובל ===

 

==== המבחן הנוהג ב[[ישראל]] ====

 

== סקירת הדין ==

(1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע

</blockquote>

 

===== המבחנים המשמשים לצורך קביעת מידת קרבתו של נזק =====

=== פיתוחים פסיקתיים ב[[בית המשפט העליון]] ===

[[קובץ:Elyon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המשפט העליון]]

* פסק-דין '''מלכה נ' [[היועץ המשפטי לממשלה]]'''

 

בעניין זה המשיכה להתפתח המחלוקת באשר לסוג הצפיות הנדרש.

 

 

'''ההכרעה''': בית המשפט אימץ את מבחן הצפיות, אולם, להבדיל מאנגליה, החיל את הדרישה ביחס לסוג הנזק ולא ביחס לתהליך גרימת הנזק. יוצא מכך שכל נזק שניוני מאותו סוג, שהתפתח מהנזק הראשוני, ייחשב כבר פיצוי, גם אם טיבו, תהליך גרימתו והיקפו היו בלתי-צפויים לחלוטין.

'''עובדות המקרה''': אדם נפצע בתאונת דרכים, אשר בעקבותיה הפך לנכה ובעל קשיי ניידות. אשת התובע הפעילה משפחתון, אותו ניהלו השניים במשותף. עלתה בפסק-הדין השאלה - האם הנזק שנגרם לניהול המשפחתון נחשב קרוב מספיק לצורך פסיקת פיצוי בגינו.

 

 

[[קובץ:Japanese_car_accident.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תאונת דרכים]]

4. (א) על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין), ואולם - ...

</blockquote>

 

 

 

== היבטים רלוונטיים בהצעת חוק דיני ממונות ==

<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">

פיצויים בשל נזק{{ש}}