הכשרת בשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כדי
←‏הכשרה על ידי מליחה: עריכה - פירוט בדף שיחה
שורה 1:
'''הכשרת בשר''' היאהן פעולהמליחת שעלהבשר או צלייתו, וכן [[ניקור|ניקור הבשר]], פעולות אשר על פי ה[[הלכה]] יש לבצע ב[[בשר (מזון)|בשר]] שנשחטלאחר כדיש[[שחיטה (מצווה)|נשחט]] בכדי [[כשרות|להכשירו]] לאכילהולהתירו באכילה, וכדיהכשרת הבשר נעשית על מנת להימנע מ[[איסור אכילת דם|מאכילת דם]] האסורה על פי ה[[יהדותתורה]]. הכשרתוכן הבשרעל ראשיתהמנת בניקורלהימנע הבשרמאכילת והמשכה[[גיד יכולהנשה]] להתבצעוה[[איסור באחדאכילת משני האופנים: מליחה וצלייהחלב|חֶלֶב]].
 
== איסור חלב - ניקור ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גיד הנשה]], [[איסור אכילת חלב]]}}
השלב הראשון בהכשרה הוא הסרתם של ה[[חלב (שומן)|חלב]] ושל [[גיד הנשה]] והשומן העוטף אותו. החיוב ההלכתי על הסרת חלקים אלה, מבוסס על ביטוי המקרא "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה",{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|לב|לב}}.}} וכן ציווי המקרא "כל חלב שור וכשב לא תאכלו".{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|ז|כג}}.}} אומנם הציווי המקראי לא אוסר את אכילת שומנו של גיד הנשה, אבל בתלמוד כתוב שמשום ש[[יהודים|ישראל]] קדושים הם נהגו בו איסור .{{הערה|1={{בבלי|חולין|צא|א}}.}} החיוב בניקור מתייחס ל[[בהמה]] בלבד, אך חלב [[חיה (יהדות)|חיה]] אינו אסור באכילה.
שורה 9:
ישנם מספר קהילות הנוהגות שלא לאכול כלל איברים שיש צורך לנקרם אפילו לאחר ניקור.
 
==איסור דם ==
==הכשרה על ידי מליחה==
אחרי [[שחיטה (הלכה)|השחיטה]] והניקור, ממליחים את הבשר כדי להוציא ממנו את הדם לפני הבישול, או לחלופין צולים אותו. איסור אכילת דם אינו אלא בדם שפרש (כלומר נזל) ממקומו. בשעת הבישול הדם פורש ממקום למקום ונאסר, לכן יש להוציאו לפני הבישול.
{{הפניה לערך מורחב|איסור אכילת דם}}
אחרי [[שחיטה (הלכה)|השחיטה]] והניקור, ממליחים את הבשר כדי להוציא ממנו את הדם לפני הבישול, או לחלופין צולים אותו. איסור אכילת דם אינו אלא בדם שפרש (כלומר נזל) ממקומו. בשעת הבישול הדם פורש ממקום למקום ונאסר, לכן יש להוציאו לפני הבישול.
 
איסור אכילת דם אינו אלא בדם שפרש (כלומר נזל) ממקומו. בשעת הבישול הדם פורש ממקום למקום ונאסר, לכן יש להוציאו לפני הבישול.
[[מלח בישול|מלח]] הוא סופח נוזלים ולכן נהוג להשתמש בו כדי לספוח את הדם. בשר ששהה שלושה ימים בלי מליחה, לא ניתן להמליחו כיוון שהדם התייבש כבר. ב[[כבד]] אין דרך להוציא את הדם שבו על ידי מליחה ולכן כשר לאכילה רק אם נצלה.
 
[[מלח בישול|מלח]] הוא סופח נוזלים ולכן נהוג להשתמש בו כדי לספוח את הדם.
צורת ההכשרה על ידי מלח:
 
ישנם אופנים שאי אפשר להתיר את הבשר על ידי מליחה כגון בשר ששהה שלושה ימים בלי מליחה, מאחר והדם התייבש, וכן ב[[כבד]] אין אפשרות להוציא את כל הדם שבו על ידי מליחה בלבד, חכל בשנים הדרך היחידה להכשירם לאכילה היא על ידי צליה על גבי האש.
 
== הכשרה על ידי מליחהמלח ==
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=אמר שמואל: אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה... במתניתא תנא: מדיח ומולח ומדיח.|מקור=תלמוד בבלי חולין קיג עמוד א}}
אופן פעולת הכשרת הבשר-
שורה 26 ⟵ 28:
ב[[יהדות תימן]] נהגו בנוסף גם להשליך לבסוף את הבשר לתוך מים רותחים ופעולה זו נקראת [[חליטה]].
 
הכשרה על ידי מליחה היא רק לבשר טרי תוך שלשה ימים מהשחיטה, אולם אם הבשרבשר הוקפאשהוקפא עדיין נחשב בשר טרי, אפילו אחריאחר שלשה ימים.
 
בשר שנטחן לפני הכשרתו, אין אפשרות להכשירו על ידי מליחה אלא רק על ידי צלייה.
 
== הכשרה על ידי צליה ==
[[צלייה]] היא אופן ההכשרה היחיד המותר לצורך אכילת איברים רוויים בדם כגון [[כבד]] או בשר שלא הומלח שלושה ימים משחיטתו, וכן לבשר שנטחן לפני הכשרתו, כל אלה אין להם הכשר, אלא רק על ידי צלייה.
 
כאשר צולים בשר, על פי ההלכה אין צורך להמליחו, שכן האש שואבת את הדם. עם זאת, לפי מנהג כמה עדות{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45209 כבד- מליחתו בזמן הצליה], במדור "שאל את הרב", באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]].}} ממליחים מעט גם בשר שצולים כדי לסייע לדם לצאת.