טיהור שפכים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: 1 שבור, 2 פרסומיים ואחד כללי לאתר משרד איכות הסביבה
תיקון מונח טכני - התרגום המקובל הוא "איוור" (aeration) ולא "איוורור" (ventilation)
שורה 27:
 
==== שיטות הטיהור ====
מכוני טיהור אינטנסיביים פועלים, בדרך כלל, על בסיס שיטת ה[[בוצה]] המשופעלת. בתהליך זה מוזרם אוויר באופן מכני ובכמויות גדולות לאגני אוורוראיוור, בהם מתפתחת אוכלוסיית [[חיידק|חיידקים]] פעילה. תרכובות אורגניות וחנקניות המצויות בשפכים עוברות פירוק על ידי החיידקים והופכות לביומסה או לגז הנפלט לאטמוספירה.
 
לאחר זמן שהיה של מספר שעות מוזרמים השפכים המטוהרים מאגני האוורורהאיוור לאגני שיקוע, בהם מופרדים המוצקים המרחפים (רובם הם תאי חיידקים ו[[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]] לא מסיסות) ומתקבלים קולחים.
 
חלק מהבוצה הנוצרת כמשקע מוחזרת בסחרור לאגני האוורורהאיוור והיתרה מסולקת כבוצה עודפת.
 
==== יתרונות וחסרונות של השיטה ====
שורה 40:
=== מכוני טיהור אקסטנסיביים ===
 
תהליכים אקסטנסיביים כוללים בדרך כלל בריכות ייצוב אנאירוביות (בהן עומק המים גדול יחסית), המשולבות עם בריכות אארוביות רדודות. בבריכות אלו מתפתחות אצות התורמות [[חמצן]] למים ומסייעות בכך ל[[פירוק מיקרוביאלי]] של המזהמים. בבריכות בהן מצוי עומס אורגני גבוה או פני שטח קטנים יחסית, יש לעתים צורך בהוספת אוורוראיוור מכני לשיפור תהליכי החמצון.
 
==== יתרונות וחסרונות ====