על הנסים – הבדלי גרסאות

מרבית המקורות הראשונים המתייחסים לתפילה כוללים בה, לאחר איזכור הנס ההיסטורי גם בקשה לעשיית נסים בעת הזאת (בנוסחים שונים). בין המקורות שמזכירים בקשה כזו: [[מסכת סופרים]]{{הערה|שם=b}}, [[רב עמרם גאון]]{{הערה|1=מהדורת פרומקין חלק ב דף פב ע"ב ביחס לחנוכה דף פח ע"א ביחס לפורים}}, [[רב סעדיה גאון]]{{הערה|1=ביחס לנוסח על הנסים של חנוכה (עמוד רנו) - אך הוא מציין כי "ומן אלנאס מן יזיד פיה" (תרגום: ויש מן האנשים מוסיפים בו). ובנוסח על הנסים של פורים (עמוד רנז) אינו מזכירו}}, [[מחזור ויטרי]]{{הערה|1=מהדורת הורוויץ עמ' 198 ו 207. מהדורת מכון אוצר הפוסקים עמ' של"ח, שנ"ב}} וה[[רמב"ם]]{{הערה|שם=r}}.

 

 

מדברי בעל המנהיג שהוזכר לעיל ניתן להסיק שבעיר [[לוניל]] שב[[פרובנס]] בה נולד היה ויכוח אם לכלול אמירה זו או לא. לעומת התנגדותו של בעל המנהיג, חכם אחר שפעל באותו אזור, ר' אהרון הכהן מלוניל, סובר שניתן לנהוג ככל אחת מן השיטות{{הערה|1=ארחות חיים, הלכות חנוכה סעיף כ"ב}}. ב[[אשכנז]] כנראה שהונהג שלא לאומרה בעיקר בשל דעת התוספות ומהר"ם מרוטנבורג. ר' דוד [[אבודרהם]] מציין כי בספרד נהגו לומר בקשה זו כדברי רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון. ברם ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=סימן תרפ"ב סעיף ג'}} נפסק "אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת. ויש אומרים שאומרים אותו". לפי כללי הפסיקה כאשר מביא השולחן ערוך סברה אחת בסתם (כלומר אינו מציין את האומרים אותה) וסברה שנייה בשם "יש אומרים" דעתו לפסוק להלכה כסברה הראשונה. לפיכך נקבע המנהג בפועל גם אצל קהילות הספרדים כמו אצל האשכנזים שלא לאומרה. לעומת זאת בכל נוסחי התפילה שלא היו תחת השפעת הנוסח הספרדי או האשכנזי גורסים אמירה זו עד היום, כך ב[[נוסח איטליה]], [[תכלאל|נוסח תימן בלדי]] וכן בנוסחים עתיקים שנשתקעו כדוגמת [[נוסח הרומניוטים]] ו[[נוסח פרס]].