פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ב-[[1918]] שלחה יפן כוח של כ-7,000 חיילים ל[[סיביר]], כדי לסייע ל[[הצבא הלבן|צבא הלבן]] ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה]] כנגד [[הצבא האדום]], וניסתה בתוך כך לספח אליה את סיביר, ניסיון שנכשל.
 
בשנים 1921 - 1922 השתתפה יפן בוועידת [[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] והייתה שותפה להסכמים שהושגו שם. אחד מהם היה ברית של תשע מדינות שנועדה לאפשר לסין לכונן משטר יציב. יפן התחייבה לעיקרון של מדיניות אי התערבות בסין ולכיבוד ריבונותה ועצמאותה של סין. לאחר הקמת ממשלת [[טנקהקקואיי טנאקה|טנאקה]] ביפן, בשנת [[1927]], היא אף נקטה במדיניות חיובית כלפי המאמצים לכונן בסין משטר עצמאי יציב. אולם מדיניות זאת קרסה ב-[[1931]] עם פלישת יפן למנצ'וריה והקמת ממשלת הבובות [[מנצ'וקוו]], מהלך שהיה הפרה בוטה של ההבטחות שיפן עצמה נתנה. יפן אומנם הודיעה כי אין לה תביעות טריטוריאליות נוספות בסין אולם הצהרה זו לא עמדה במבחן המציאות, שכן זמן קצר לאחר מכן התקדמו הכוחות היפנים בתוך סין דרומה ומערבה, והשתלטו על שטחים נרחבים.
 
כש[[חבר הלאומים]] אימץ דו"ח אנטי-יפני של ועדת לייטון, שבחנה את המצב במנצ'וריה, נטש נציג יפן את הדיונים והודיע על כוונת ארצו לפרוש מהארגון. יפן המשיכה כל העת במדיניות דו-משמעית. ב-21 בפברואר [[1934]] העביר שר החוץ היפני לעמיתו האמריקני הודעה שבה אמר כי אין שום בעיה שאינה ניתנת לפתרון באמצעים ידידותיים ביחסים שבין שתי המדינות. עם זאת, ב-17 באפריל אותה שנה הבהירה יפן את עמדתה כי ממשלת סין חייבת למלא אחר שורת תכתיבים שהציבה לה, ובמקביל הודיעה על כוונתה לפרוש בסוף [[1936]] מאמנה בינלאומית שנחתמה ב-[[1922]] בוושינגטון, ושהטילה מגבלות על נוכחותה הימית באזור.
674

עריכות