החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם – הבדלי גרסאות

===פרשנויות מאוחרות===

הסעיף העוסק בנסיגת הכוחות המזוינים של ישראל משטחים שנכבשו בעימות האחרון, שנוי במחלוקת בין מדינות ערב והאיחוד האירופי לבין ישראל, בנוגע להיקף הנסיגה. לפי עמדת ישראל ההחלטה אינה קוראת לנסיגה מלאה של כל הכוחות הישראלים מ'''כל''' השטחים שנכבשו בשנת 1967 והיעדר [[ה"א הידיעה]] בגרסה האנגלית אינו מקרי, משום שהוכרה זכותה ל"גבולות בטוחים ומוכרים" - [[גבולות בני הגנה#היסטוריה|גבולות בני הגנה]], שאינם חופפים לקווי [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]]. לעומת זאת, עמדתן של מדינות ערב היא, שעל ישראל לסגת מכלל השטחים שכבשה בשנת 1967 ולחזור ל[[גבולות מדינת ישראל|גבולות שביתת הנשק של]] 1949. עמדה זו מבוססת על דברי המבוא להחלטה, בהם נכתב "שאין לרכוש שטחים במלחמה", כמו גם על הגרסה הצרפתית של ההחלטה, בה נכתב שהנסיגה תהיה "מ'''ה'''שטחים שנכבשו", בה"א הידיעה. [[ג'ורג' בראון]], שהיה שר החוץ הבריטי בעת קבלת ההחלטה, הסביר שהשמטת הה"א כוונה בפירוש לומר שישראל לא תיסוג מכל השטחים. עמדה זו הביעו גם [[מייקל סטיוארט]] מזכיר המדינה של בריטניה, [[גוזף סיסקו]] תת-מזכיר המדינה של ארצות הברית ופרופסור [[יוג'ין רוסטאו]] תת-שר החוץ{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמודים 298-299}}. גם עדותו של המשפטן [[יוג'ין רוסטוב]], שהיה חבר בוועדה המנסחת את ההחלטה תומכת בעמדת ישראל{{הערה|[[דני איילון]], [https://www.wsj.com/articles/SB10001424052748704103104574623662661962226 Israel's Right in the 'Disputed' Territories], מאמר ב[[וול סטריט ג'ורנל]], 30.12.2009, ובעברית, [http://www.dannyayalon.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/128/ זכותה של ישראל לשטחים שמצויים 'במחלוקת']}}.

גם [[נביל שעת']], שר ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], הודה בצדקת טענתה של ישראל, כי החלטה 242 אינה מחייבת נסיגה לגבולות 4 ביוני 1967. הוא מצהיר, "נקבל אך ורק גבולות של ה-4 ביוני 1967. אין אנו מוכנים לקבל מדינה ללא גבולות, '''או על בסיס הגבולות בהחלטת האו"ם 242''', שאנו מאמינים כי איננה מתאימה עוד"{{הערה|1=[http://www.imra.org.il/story.php3?id=12733 דברי נביל שעת'] באתר IMRA}}.